חרדים


מנחם כהנא, צילומים

 

כהנא החל לצלם את החברה החרדית בשנת 1995 , לאחר שבאחד מטיוליו באזור ירושלים הגיע למעין וראה חרדים טובלים בו. המחזה הלא שגרתי עורר בו סקרנות ותהייה על חייהם הלא גלויים של החרדים, מחוץ למסגרות הרגילות שבהן אנו רגילים לראותם. וכידוע, אין כמו המצלמה מפתח לדלתות נעולות. ככל שהעמיק כהנא בנושא כך נפרשה היריעה בפניו: חדרים, בתי מדרש, בתי כנסת, טקסים שונים ומשונים כמו פדיון הבן ופטר חמור, עליות לרגל לקברי צדיקים, חתונות, בריתות, לוויות, הפגנות, חגים וכמובן חיי שגרה של חולין שגם בהם מצא - כצלם - זוויות חדשות מעניינות. אט אט נתהדקו קשריו של כהנא עם המצולמים. בינו לבינם נוצרו יחסי קירבה ואמון שאינם קלים על הקהילה החרדית הרגילה ליחס של גיחוך בוז וחוסר כבוד מצד החילונים.תחילה, מתוך חשש - מה, פתחה הקהילה את שעריה בפניו, אבל במשך הזמן נתנו בו אמון ואף למדו להשתמש בתצלומיו לצורכיהם. אם בתחילת הדרך היה חייב כהנא לתחקר את הנושא בעצמו, להגיע לאירועים שונים מיוזמתו, ולא פעם להתעמת עם המצולמים ואף להידחות על ידם, עכשיו בעצמו מקובל ומכובד על ידם, ופעמים רבות מזמינים אותו לצלם.
צלמים לא מעטים נמשכים לנושא הייחודי והמסקרן של חיי החרדים, אבל כהנא הצליח לחדור עמוק יותר. סקרנותו והתמדתו מעוררים הערצה. לא אחת יתעורר באישון לילה ויחצה הגדה המערבית עדי לצלם עליה לרגל בקבר יוסף שבשכם, או בכפר פלשתיני נידח שבו קבור- על פי המסורת - צדיק מסוים.
כהנא בנוסף להיותו צלם משובח למד לגלות רגישות גבוהה לרגשותיהם של המצולמים. הוא מתחשב בצניעותם ולעולם לא ינסה להונותם.
אוסף התצלומים שלו הנו ייחודי: מקיף ועוטף פנים שונות ורבות בחיי החסידות הירושלמית- שהיא מושא תצלומיו.
הקהילה הנראית למתבונן מבחוץ כחד גונית ונוקשה נפרשת לפנינו במלוא הדרה, יופיה, אך גם חולשותיה. הערך התיעודי של התצלומים חשוב לאין ערוך אך לא פחות מכך הערכים הצילומיים, האסתטיים, של כהנא, שהוא מעל הכל צלם מעולה.

 

אוצר: אלכס ליבק

מ- 1 בפברואר עד 30 ביוני 2009