156 מוזיאון ארץ ישראל

גיזת הזהב


אולגה דה אמרל, עבודות באריגי צמר וזהב 


עבודותיה של דה אמרל, אמנית בעלת שם עולמי, שואבות השראתן מנופי ארצה ומתרבותה העתיקה. מסורת האריגה באמריקה הלטינית היא בלתי נפרדת מתפיסת הנוף כ"קדוש", ואצל בני תרבות האינקה הנוף הוא בעיקר הררי. בדומה לערים ולמקדשים שבנו בני האינקה, אריגיהם מהווים תבנית מופשטת של נוף מולדתם, כאילו היה הנוף מעין גלימה המכסה את פני הארץ.

הזהב הוא חומר חשוב בעבודותיה של דה אמרל. מתכת זו השוכנת בלב קולומביה הידועה כ"אזור הזהב", נתפסה על ידי העמים העתיקים ככלי לביטוי אסתטי וסמלי, ולא מטרה לרדיפת עושר ובצע כפי שהיה בעולם המערבי. אמני האריגה, בני המקום ביקשו באמצעות הזהב, שהיה מצוי בשפע, להמחיש את האור, הזוהר והחום של השמש כסמל לנצחיות, תוך שהם משתמשים בטכניקות שבחלקן לא היו מוכרות בשאר העולם.

עבודותיה של דה אמרל הן בעלות חותם הייחודי רק לה: לוחות זהב הנוצצים כשהאור פוגע בהם בזויות שונות. היא עובדת עם אריגי פשתן וכותנה שזורים ביחד למשטחים וטקסטורות שהופכים על ידי הציפוי בזהב למשטח מוזהב של אור ומתחתן מודגשת הטקסטורה.

אולגה דה אמרל, ילידת בוגוטה בקולומביה למדה בתחילה ארכיטקטורה. את אהבתה לטכסטיל היא גלתה ב-1954 כשלמדה באקדמיה לאמנויות במישיגן. היא אמנית הטקסטיל הראשונה, שבשנות ה-60 הפכה את אמנות הטקסטיל ליצירות תלת מימד בצורתם האבסטרקטית. עבודותיה ידועות ברחבי העולם וחלקן נמצאות באוספים של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק והמכון לאמנות בשיקגו.

 

מ- 21 בפברואר עד 24 במאי 2008