מקווה ישראל


מכתבים למקווה ישראל

 

"אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל".  דוד בן גוריון.

מקווה ישראל, בית-הספר החקלאי הראשון בארץ-ישראל, נחקק בזיכרון הקולקטיבי כמקום המפגש בין חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ובין קיסר גרמניה, וילהלם השני, בשנת 1898 והיה לסמל להגשמת ההתיישבות העברית ולפיתוחה. הוא הוקם כיישוב חקלאי קטן, עוד טרם ייסודן של המושבות הראשונות, ביוזמתה של חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח) – היא אליאנס.  כי"ח, המציינת 150 שנה להיווסדה, הוקמה בצרפת על רקע רעיונות האמנציפציה וההתעוררות הלאומית מחד-גיסא ורעיון שיבת ציון וגאולה ארצית ורוחנית מאידך-גיסא. סיסמתה, "כל ישראל ערבים זה לזה", משקפת את מטרותיה העיקריות: סיוע להשגת שוויון זכויות של היהודים בארצות מושבם; עזרה הדדית ופעילות למען חינוך הילדים לתורה ולמלאכה. כך הוקמו מאות בתי-ספר ברחבי העולם, שבהם למדו בשפה הצרפתית לימודים כלליים ויהודיים. 
קרל נטר, מזכיר החברה, שנשלח לארץ-ישראל בשנת 1868 בעקבות פנייתה של קבוצת צעירים מירושלים, המליץ על הקמת מסגרת חינוכית שתעניק הכשרה חקלאית ותהווה מקור פרנסה לחניכיה. לשם כך הוא פעל במרץ לגיוס כספים ואף נסע לקושטא כדי להשיג זיכיון לרכישת הקרקע לבית הספר.

מקווה ישראל הוקם במאי 1870, ונטר היה למנהלו הראשון. שנותיו הראשונות היו רצופות קשיים, ורק בואם של הביל"ויים, אנשי העלייה הראשונה, ושל המנהל יוסף נייגו, אגרונום מומחה, לבית-הספר סללו את הפיכתו של המקום למשק מודרני משוכלל, אשר שמו יצא למרחוק. עם סיום מלחמת-העולם הראשונה הוחלפה שפת הלימוד מצרפתית לעברית. מקווה ישראל, בית הספר לעבודת האדמה, הפך בית היוצר לאנשי רוח, לחלוצים ולאנשי עבודה והגנה.

בתצוגה מכתבים וגלויות מאוסף אלכסנדר, אשר נשלחו למנהלי מקווה ישראל בעשורים הראשונים לקיומו, מסמכים, בולים ומעטפות יום ראשון. כל אלה משקפים את סיפורו וייחודו של בית- הספר החלוצי.

 

אוצרת: רחל בונפיל

מ- 7 במרץ עד 22 באוקטובר 2011