71 מוזיאון ארץ ישראל

כיכר שעוני השמש


כבר בימי קדם למדו האנשים, מתוך התבוננות ותצפיות בגרמי השמים, כי מוט הניצב בשמש מטיל צל המתאר את "מהלך" השמש ברקיע במשך היום, לאורך כל ימות השנה. עובדה זו הביאה להמצאת מודד הזמן, וכך נוצר השעון הראשון, שעון השמש.

ישנן עדויות רבות על קיום שעוני שמש בסין, מצרים ובבל, עדויות המתוארכות ל- 2500 לפנה"ס.

שעון השמש בנוי משני חלקים: הגנומון - ה"יודע", הוא המחוג המטיל את הצל. הטבלה - היא המשטח שעליו נופל צל הגנומון, ועליו מסומנים קווי השעות.

בכיכר שעוני השמש מוצגים שחזורים של כמה שעונים מאתרים שונים בארץ. הקדום ביותר נחשף ביישוב מימי בית שני, והמאוחר נעשה בשנות ה- 30 של המאה ה- 20.

 

שעון מארמון חלקיה (ח'רבת אל-מורק) בהר חברון

השעון שימש בארמון שנהרס בשנת 68 בידי אספסיאנוס. כתובת על אבן שנמצאה באתר מזכירה את השם חלקיה בן שמעון ומכאן כינוי האתר: ארמון חלקיה. השעון עצמו חצוב בגוש אבן גיר רכה. זהו שעון מהטיפוס הקעור, שהוא אופייני לתקופה הרומית. הלוח מחולק ל- 12 גזרות על-ידי 11 קווים רדיאליים חרוטים. פני השעון פונים לצד דרום.

מן הגנומון המקורי נותר רק סימן המעיד על מקום חיבורו לאבן, בשחזור שנעשה אין ביטחון לגבי אורכו וזווית השיפוע שלו. המדרגות החצובות בתחתית השעון אופייניות לשעונים מטיפוס זה בתקופה הרומית, אך תפקידן אינו ידוע.

 

אבן שעות ממקדש זאוס על הר גריזים

בתל א-ראס שעל הר גריזים נחשפו שרידי מקדש רומי, שבנה הדריאנוס לכבוד האל זאוס במאה ה-2.

בחצר המקדש נתגלתה אבן, שעליה חצובים וחרוטים שלושה שעוני שמש. האבן עמדה, כנראה, מול פני העולים בהר אל המקדש מכיוון שכם.

הצד הצפוני של האבן הוא משטח אלכסוני ועליו חרוט בחצי עיגול שעון שמש, בו מסומנות 12 השעות באותיות יווניות. זהו שעון שמש משווני, ששימש בחודשי הקיץ בלבד.

על צדה הדרומי של האבן חצובים שני שעונים קעורים, כל אחד בצורת רבע כדור. השעון המזרחי משמש לשעות הבוקר, והמערבי לשעות אחר-הצהריים. שעונים אלו שימשו בחודשי החורף. כל הגנומונים משוחזרים.

 

שעון ממסגד אל-ג'זאר בעכו

אחמד פחה אל-ג'זאר בנה את המסגד הנושא את שמו. בשנים 1786/7 הציב בחצר המסגד שעון שמש הנמצא עדיין בשימוש. השעון מעוצב ככותרת ונקבע על עמוד. זהו שעון מהטיפוס הקוטבי - לוח השעות השטוח פונה לדרום ונטוי כלפי הקרקע בזווית של 33 מעלות, שהיא זווית קו הרוחב של עכו. עיטור מגולף של דגמים צמחיים מעטר את השעון. בחזיתו מגולפת כתובת הקדשה.

 

שעון ממסגד המחמודיה ביפו

השעון הוצב במרכז חצר המסגד בשנת 1823-4, כפי שמעידה הכתובת החרוטה. השעון המקורי, שבור ומשוחזר, ללא גנומון, ניצב גם היום באתרו בחצר המסגד. זהו שעון אופקי חרוט על לוח שיש עגול. הוא מורה שעות וחלקי שעות המסומנים במעלות בספרות ערביות. הגנומון המשוחזר בכיכר מותאם לקו הרוחב הגיאוגרפי המקומי.

 

שלושה שעונים מחזית בית-הכנסת הגדול בפתח-תקווה

השעונים חרוטים על שלושה לוחות שיש הצמודים אנכית לקיר הבניין. במרכז החלק העליון של כל לוח קבוע גנומון אופקי. בקצהו נקב שדרכו חודרת קרן השמש ומאירה על קווי השעות. חזית בית-הכנסת פונה למערב, לכן השעונים מורים את השעה רק משעת הצהריים ועד השקיעה.

השעונים הם פרי יצירתו של ר' משה שפירא שבנה אותם במשך שנים אחדות, בשנות ה- 30 של המאה ה-20.