דוד רובינגר


אמת צילמתי, 1947-1997

 

הצלם דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לתקשורת לשנת תשנ"ז, שהלך לעולמו בשנה שעברה, נמנה עם קומץ נבחר של צלמים שתמונותיהם נצרבו בזיכרון המקומי והעולמי. ראשית פועלו היה למעשה בתום פרק "הצילום הציוני" המגויס, ששלט בסצינת הצילום המקומי עד קום מדינת ישראל בשנת 1948.

דור הצלמים החדש הוא ממנסחיו של "הצילום הישראלי", החופשי יותר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעיקר בשבועון "העולם הזה". העשורים הראשונים של המדינה מתאפיינים במקבץ של תצלומים משני קצוות הסקאלה האנושית: מצד אחד, תמונות הלל למדינה החדשה, לכוח, לצבאיות, לניצחונות המפוארים ולשחרור ירושלים, לבנייה החדשה, להקמת קיבוצים ולטבע הישראלי המתחדש; מצד אחר, תמונות של גירוש הערבים במלחמת העצמאות ושל כיבוש במלחמת "ששת-הימים", לצד תמונות של מעברות עולים, ייבוש אגם החולה, ועד הלוויות חיילים במלחמת יום כיפור. באותן שנים ישנם ניסיונות להתחקות אחר המתרחש בַּתחום בעולם המערבי באמצעות תחרויות ותערוכות מיובאות - בהן התערוכה הבין-לאומית, "משפחת האדם", במוזיאון תל-אביב (1958). בהשראתם של צלמי התקופה, של הכתבה המצולמת (הרפורטז'ה) ורעיון "הרגע המכריע" שניסח הצלם הצרפתי, אנרי קרטייה-ברסון כבר ב-1952, ניסו הצלמים המקומיים ללכוד במצלמתם רגעים שיש בהם סיפור אנושי או קוריוז חזותי. זהו צילום הנאמן לאמת הסובייקטיבית של כל צלם וצלם. הדימוי, הנלכד בעינו של הצלם, הופך את הארעי לנצחי.

בעת ההיא, כמו רבים מחבריו למקצוע, צילם רובינגר במצלמות רפלקס אנלוגיות, שבהן לא ראה כלל את הדימוי ברגע הצילום; זהו למעשה לכידה של רגע שעולה וצף כזיכרון רק לאחר הדפסתו כדימוי במעבדה. הדימוי שנלכד בתשלילי הצלם הוא למעשה המתווך של המציאות והאמת כפי שהכרנו אותה בטרם הצילום הדיגיטלי. כל חצי מיליון תשליליו של רובינגר, השמורים בארכיון "ידיעות אחרונות", הם למעשה סך כל שברירי השניות שלא ראה כשצילם.

מכאן שהתערוכה היא מסע בזיכרון של רובינגר - אחד מצלמי הארץ שתיווכו ברגעים ובמקומות מכריעים בין ההיסטוריה ובינינו. זהו גם מבט אחורה, אל רגעי הייאוש והתקווה של מדינת ישראל. לשם כך מובאים כאן מבחר תצלומים מתומצת שצילם רובינגר במהלך כחמישים שנות יצירה ותיעוד; זהו ניסיון ראשון להצגה מוזיאלית דו-ערכית את עשייתו המקצועית - הן מן ההיבט האסתטי והן מן ההיבט התיעודי. הבחירה בתצלומים ההיסטוריים הידועים והצבת כל אחד מהם לצד תצלום ידוע פחות אך בעל זיקה אסתטית או פוליטית מבקשות לנסח פרשנויות בעלות ערך מוסף כמו גם קריאה מחדש את צילום העיתונות של רובינגר גם כבעל מבע אמנותי. לדוגמה, זוג התצלומים, "המצילים" בחוף ימה של תל-אביב (1952) לצד "הצנחנים בכותל המערבי" במלחמת ששת-הימים (1967): ניתן לראות במפגש זה את זווית הצילום ההרואית של רובינגר המתנסחת עם הזמן, את כובעי הקש המתחלפים בקסדות לוחמים ואת בגדי הים המומרים במדי צבא ואפודי קרב, את עיר הים והחופש המתנגשת בעיר האבן והדת. חמשת הגברים חולקים מבט אל האופק - מבט המקפל בתוכו הן את העבר והן את העתיד. מכאן אנו יוצאים למסע בזמן בעברנו - מסע הקורא לנו לדין וחשבון פרטי: מהי האמת שלנו?

 

אוצר התערוכה: גיא רז

עד 11 במאי 2019

 

שיח גלריה עם האוצר יתקיים ביום שישי, 23.11 בשעה 11:00

כלול במחיר הכניסה למוזיאון

 

הסרטים בתערוכה באדיבות ערוץ 10 - רפי רשף - אינטימי / אוסף מיכה שגריר - 50 שנות יצירה