Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  12 / 292 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 12 / 292 Previous Page
Page Background

קעקועים — גוף האדם כיצירת אמנות

10

לארכיטיפים חזותיים על־ידי אנשי הקבוצה ובתוכם המקעקע. זה האחרון

מזהה את הצורות הבסיסיות סביבו ומתרגם אותן בתהליך של סגנוּן והפשטה

לדגמי קעקוע שעוברים מדור לדור. הסמלים והעיצובים הנועזים והמורכבים,

ביחד עם מילותיו ופעולותיו של המקעקע (אשר השתמש ברפרטואר עשיר של

3

טקסים, מזמורים וסיפורים מיתולוגיים), סייעו להעצים את חוויית המתקעקע.

קעקועים שימשו גם אמצעי לטיפול רפואי בידי מרפאים ושמאנים במשך אלפי

שנים. טיפול כזה שילב תפיסות פילוסופיות עם פעולות ממשיות, בין השאר

על־ידי קעקוע הגוף. הקעקוע הטיפולי הקדום היה מעין דיקור שהקל על מחלות

4

ופתולוגיות, אשר פעמים רבות יוחסו לרוחות רעות המתאנות לאדם.

אלן דיסאנייק, אנתרופולוגית של האמנות, טוענת כי הדחף ליצור הוא

5

העומד בבסיס הווייתו של ההומו ספיאנס, המכונה בפיה "הומו אסתטיקוס".

לשיטתה, בתרבויות ילידיות, האמנות אינה נחלתם של המחוננים בלבד אלא

של כל בני הקהילה. כך גם מוסיקה, ריקוד, תחפושות, ציור וקעקועים היו יצירה

של הקבוצה כולה. באופן זה הקהילה הגדירה ועיצבה את עולמה כמופע מרהיב,

שבו כל יצירה ספוגה במשמעות כפולה: שימושית ומקודשת. בהמשך לתפיסה

זו ניתן להבין את הגוף המקועקע כחיבור בין הפיזי למטאפיזי: האמנות שצוירה

עליו העצימה אותו ככלי מקודש.

עדויות חומריות למנהגי קעקוע קדומים התגלו ברחבי העולם. ממצאים

ארכיאולוגיים כמו שרידי גוף מקועקעים, תיאורים אמנותיים וכלים אשר

שימשו לקעקוע — כל אלה מעידים על קדמוניותו של מנהג זה.

השרידים הקדומים ביותר של גוף אדם מקועקע התגלו בשנת 1991 באלפים

6

האיטלקיים: האדם, שכונה בפי החוקרים אוצי, חי בסביבות 0733-0013 לפנה"ס.

בגדיו המשובחים והציוד יקר הערך שנמצא בסמוך לו מעידים על מעמד חברתי

גבוה, וייתכן אף שהיה מנהיג בקהילה שאליה השתייך. גופו שהשתמר היטב

נושא 16 קעקועים. אלה היו ככל הנראה קעקועי ריפוי ולא קעקועים קישוטיים

או סמליים. הארכיאולוגים נדהמו למצוא באירופה עדות לדיקור בתקופה כה

מוקדמת. עד לתגלית זו רווחה הסברה כי הדיקור הומצא באסיה בזמן מאוחר

לאור ממצא זה עולה, כי כבר בשלב מוקדם זה של

7

יותר, לפני כ־000,3 שנה.

ההיסטוריה האנושית האמינו בני האדם בקיומן של זיקות פיזיות, ביולוגיות

ואנרגטיות בין איברים וחלקי גוף וכי הקעקוע הקדום היווה אמצעי לשחרור

לחצים, להטמעת צמחי מרפא דרך העור ולסיוע בהשבת איזון והרמוניה לגוף.

דיטר־וולף מציין שרידים קדומים נוספים של גוף אנושי עם סימני קעקוע