Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  18 / 292 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 18 / 292 Previous Page
Page Background

קעקועים — גוף האדם כיצירת אמנות

16

בני שני המינים בקעקועי הגנה, בעיקר אם אחד מאחיהם נפטר. נשים התקעקעו

למטרות הגנה מפני רוחות רעות, ליופי ולפריון. לעתים, גם גברים התקעקעו.

בקרב קבוצות אלו מנהג זה הולך ונעלם אך ניתן לראות את אותותיו עדיין בקרב

28

נשים קשישות.

הרופא הביזאנטי אאטיוס תיאר במאה ה־6 לספירה בחיבורו

"טטראביבלון" את אופן הקעקוע ואף סיפק מתכונים להכנת צִבענים ודרכים

29

למשל במקרים של עבדים משוחררים המקועקעים בפניהם.

להסרת קעקועים,

בעת התפשטות הנצרות אל אגן הים התיכון, פעלו מיסיונרים בקרב קהילות

הדבר הביא לגישה דו־ערכית כלפי

30

פגאניות עתיקות יומין שנהגו להתקעקע.

הקעקוע בנצרות. במאה ה־8 לספירה החלו נזירים נוצרים במצרים לקעקע

על גופם סמלים קופטיים, כנראה בהשראת שכניהם הקופטים האתיופים,

שהתקעקעו בפניהם ובזרועותיהם.

קעקועי הצליינות שנפוצו במרוצת הזמן היוו ביטוי לדבקות ולהשתייכות

דתיות וביטאו כנראה הזדהות סמלית עם פצעי הסטיגמטה של ישו. הקעקוע

הצלייני הוא תופעה מיוחדת לארץ־ישראל ונעשה בטכניקה יוצאת דופן, שבה

הועברו לעור באמצעות חותמות עץ מגולפות להפליא דימויים אופייניים

לאיקונוגרפיה נוצרית מורכבת. הגלופות שהשתמרו מאפשרות להתוודע

לדימויים שהיו מבוקשים בקרב הצליינים (עד היום, כשמכונת הקעקוע

החשמלית המודרנית החליפה את עבודת היד, נשמרים דגמי הקעקוע

המסורתיים).

התיעוד המוקדם ביותר של קעקוע צלייני מובהק, "צלב־ירושלים", הוא מן

האביר הגרמני פרידריך קרל פון פפנהיים במסעו לארץ־

31

השנים 4361-5361.

ישראל התקעקע בזרועו בידי ערבי יפואי תמורת "מידין אחד". מי שבדרך כלל

עסקו בקעקוע של צליינים — בעיקר בתקופת הפסחא — היו הדרגומנים (מורי־

הדרך המתורגמנים), שהתגוררו בירושלים ובבית לחם. כבר במאה ה־71 יצא

שמעו של הקעקוע הירושלמי למרחוק, והוא מופיע בספרות המסעות לארץ־

ישראל. במאה ה־81 התמעט התיעוד ההיסטורי אך בעדויות מהמחצית השנייה

של המאה ה־91 שוב מתרבים תיאוריהם של מיסיונרים, צליינים ונוסעים

32

שהבחינו בתופעה בעת ביקורם בירושלים.

בחותמת קעקוע יוצאת דופן מתקופה זו מופיע דגם המתאר חלק מרחבת הר

33

הבית וכן נרמז מיקומו של הכותל המערבי בליווי המילה העברית "ירושלם".

החותמת נמצאה בידי מקעקעים קופטים, אך העיטור והכיתוב המופיעים בה

מעלים את ההשערה, כי גם בקרב היהודים היו מי שחפצו בקעקוע. להשערה