Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  19 / 292 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 19 / 292 Previous Page
Page Background

17

קעקועים: בין השבטי לאוניברסלי

זאת ניתן אולי למצוא אישוש בזיכרונותיו של המקעקע האנגלי ג'ורג' בורצ'ט,

שבראשית שנות התשעים של המאה ה־91 ככל הנראה פתח בירושלים דוכן

קעקועים קטן סמוך לכנסיית הקבר: "עיר הקודש נהפכה למרכז הקעקוע זה

חמישים שנה. פעלו בה מקעקעים מבין היוונים, המרונים, הסורים, הצרפתים,

היהודים והאיטלקים. למקעקעים בירושלים הייתה תעסוקה מלאה בקעקוע

34

צליינים ותיירים."

במזרחהתיכון ובארץ־ישראל נהגו תרבויותקעקוע גםבקרב נשיםמוסלמיות.

ליין, שביקר במצרים באמצע המאה ה־91 מעיד, שנשים מן המעמדות הנמוכים

קעקעו דגמים כחולים על הפנים, בדרך כלל באזור הסנטר והמצח, אך גם על

הידיים, הזרועות, כפות הרגליים ובמרכז החזה. הדגמים הנפוצים היו נקודות,

עיגולים וקווים פשוטים. קעקועים אלו מילאו תפקיד בהגדרת היחיד ובשמירה

על קיומן של המערכות החברתיות. בלקמן מציינת, כי בשנות העשרים של

המאה העשרים, נעשה בקעקוע הגוף שימוש בצבעים שהופקו מאינדיגו ומפחם,

אשר להם תכונות אנטיספטיות המסייעות במניעת זיהומים העלולים להיגרם

עקב הקעקוע. בנוסף, השתמשו בעשבי מרפא כמו ציפורן או עלי סלק לבן לחיזוק

35

הדגם שצויר על הגוף ולהקלה על הנפיחות.

מסורות קעקוע התקיימו גם בקרב הבדווים בכל רחבי המזרח התיכון. תרבות

קעקועים שרדה מאות בשנים גם בקהילות מוסלמיות בצפון אפריקה. במרוקו

למשל, אסופות תפילה עממיות שהכילו מדברי הנביא מוחמד קבעו כי קעקועים

בין הגבות ועל הלחיים הם "מסורתיים" ועל כן לגיטימיים. עם זאת, פרשנויות

שמרניות של הקוראן והשפעות פונדמנטליסטיות הביאו לצמצום משמעותי

של התופעה בקרב מוסלמים בצפון אפריקה: הקעקוע נתפס כפוגם בשלמות

הרוחנית של המאמין, כיוון שהוא מונע מן המים לחדור אל העור בעת פולחני

טוהרה.

הקעקוע קיים עד היום אצל הכורדים בצפון עירק ובדרום־מזרח תורכיה

בעירק התקעקעו עד שנות

36

ומקורותיו כנראה קשורים לקעקועים הבלקניים.

השלושים של המאה העשרים גברים ונשים כאחד לשם הגנה, ריפוי ויופי.

מלאכת הקעקוע הייתה נתונה לרוב בידי נשים, והדיו הוכן בערבוב של פיח

בעירק היו

37

וחלב אם. העיצוב היה פשוט וגיאומטרי ונעשה בכל חלקי הגוף.

נשי דת מוסלמיות (מולות), שערכו טקסים המשלבים תפילה וקעקוע. המולה

הייתה יושבת עם המקעקעת, קוראת פסוקים מן הקוראן והופכת את בית

המתקעקע או המתקעקעת למרחב מקודש. נראה, כי בטקס זה נוצר מארג חוזר

של תבניות גשמיות ורוחניות, שקישרו בין הנשים, שומרות הגחלת של המסורת,