רצפים; זהויות

תכשיט ישראלי 5

תכשיטים נתפסים באופן מסורתי כהצהרה חזותית על מיקום חברתי ועל זהות.
הם  מעידים על שייכות, על כוח, על מעמד כלכלי, על תפקידי מגדר, על מוצא אתני ועל שייכות לקבוצה חברתית. כך בני נוער המחוררים את גופם בתכשיטי "פירסינג" ועונדים אביזרים "גותיים", שחורי עור המצהירים על שייכותם האתנית באמצעות סמלים, תסרוקות ותכשיטים ועוד.
הדגשת הבדלים וניגודים בין מעמדות וקבוצות חברתיות איפיינה את החשיבה האנושית מאז ומתמיד. אך כיום, בעולם הגלובלי, מתאפשר שינוי:  ביטול של היררכיות ויצירת זהויות שמקורן במיזוג ובהכלאה על פני רצף של אפשרויות. דוגמאות לכך ניתן לראות בנישואין בין בני זוג ממוצא אתני, גזעי, או לאומי שונה, במיסוד תרבויות של מהגרים בארצות היעד, תוך ערבוב שפות ומנהגים ובריבוי האפשרויות להגדרת זהות מינית ומגדרית. הנגישות והזמינות של תרבויות זו לזו כיום מאפשרים תנועה על פני רצפים ומרחבים המקשרים בין קצוות מנוגדים לכאורה. באמצעות מצבי הכלאיים נחשפת האפשרות להרחיב גבולות, לשנות תפיסות מיושנות ולהיפרד מגישות סטריאוטיפיות כובלות.
בתערוכה משתתפים 85 אמנים ומעצבים. 

אוצרת: סיגל ברקאי 

מ- 15 במאי עד 16 באוקטובר 2010