נחום תקום וחברים


צעצועים של פעם מרחבי תבל

 

צעצועים הם בני חלוף, כילדותנו, אך לא הצעצועים המוצגים בתערוכה זו. אלה שהצליחו, כבמעשה נסים, לשרוד, מעידים על קסמם הבלתי ניתן לערעור, השובה לב ילדים בכל מקום ומזמין להפעילם ואף ליצור חדשים. החייאה מושלמת של האומנויות המסורתיות של ייצור צעצועים אינה אפשרית עוד בימינו, אולם הצעד הראשון הנדרש להעלאת מגוון יצירות רבות השראה הוא מעקב ותיעוד המסורת.
תערוכה זו מציגה אוסף צעצועים נעים, המופעלים על-ידי מנגנונים מכאניים או על-פי חוקים פיסיקאליים ויוצרים אותו הרף עין קסום של אשליית חיים. גם אם יש המייחסים להם קרבה קלושה לאצולת הצעצועים האוטומטיים בני זמננו, הרי ייחודם של צעצועים אלה במוצאם בבתי המלאכה, בסדנאות אמנים, בבתי חובבים ואצל אספני זוטות. הפשטות העליזה, הדמיון הסוער, כושר ההמצאה, חופש המחשבה וכמובן ההומור המאפיינים את מסורות הצעצועים המקומיות הקסימו דורות רבים של ילדים. וכפי שמגלה  המוזיאון הארכיאולוגי של קהיר, יוצריהם פעלו עוד בתקופת הפרעונים. האומנים החלו נתקלים בקשיים רק בסוף המאה ה- 19, עת נאלצו להתמודד כנגד נחשולי הצעצועים התעשייתיים.
הצעצועים בתערוכה, שראשיתם במאות ה-18-19 והם מגיעים עד ימינו אנו, נאספו בידי האתנולוגית כריסטין ארמנגו ברחבי העולם - מאירופה, צפון אמריקה, מכסיקו, יפן, הודו, סין, רוסיה ועד דרום אפריקה. הם מוצגים בתערוכה בקבוצות על-פי נושאים ומנגנוני תפעול, רעיונות וגלגוליהם. העמדתם זה בצד זה מלמדת על התפתחותם לאורך השנים ועל קווי הדמיון המפתיעים בין ארץ לארץ ובין יבשה ליבשה.

בניגוד לאמונתם של ילדים רבים כיום, צעצועים אינם זקוקים לסוללה או למנוע מורכב בתוכם כדי שיוכלו לנוע בכוחות עצמם. קיימים אמצעים שונים, קטנים וערמומיים, המסוגלים ליצור אשליית חיים. כדי שצעצוע ינוע על לוח משופע ניתן להסתפק בניצול חוק פיסיקלי בסיסי הנלמד היום בכל בית-ספר, הלא הוא כוח המשיכה, על פיו מרכז הכובד של כל גוף במצב של אי יציבות יימצא במקום הנמוך ביותר. תנועה יוצרת דינאמיקה המושכת את הצעצוע.
רוב האומנים יוצרי הצעצועים הללו לא למדו בבית-ספר, אולם הם יצרו תוך התנסויות רבות, כשלנגד עיניהם ניצבת המסורת המקומית, שממנה למדו כיצד לעשות שימוש באותו "מנוע בלתי נראה" כדי להקסים את ילדים וטף.
כנגד זאת, בסוף המאה ה-19, קם דור מהנדסים שהרבה בהמצאות של "צעצועים מדעיים" והפיץ את ספרי "המדע המשעשע" שנועדו "לילדים הנבונים". רבים מצעצועים אלה עדיין מעוררים סקרנות והתלהבות בקרב סטודנטים לפיסיקה גם כיום.
ילדי המדינות העשירות עברו זה מכבר לצעצועים מסוג אחר, אך ילדי שכונות העוני בדלהי או בריו דה ז'נרו עדיין מחטטים בערימות האשפה כדי להרכיב במו ידיהם משחקים דוגמת "תרנגולות מנקרות", "לולייני שיווי משקל" או "בובות נחום-תקום".

אוצרת: קריסטין ארמנגו

מ- 1 ביולי עד 31 בדצמבר 2008