רכבת האמונה
הרכבת החיג'אזית, היא "רכבת האמונה", נבנתה מתרומות מאמינים מוסלמים בשנים 1908-1901 ונועדה להסעת עולי רגל לערים הקדושות מכה ומדינה.
ב-2 במאי 1900 הצהיר הסולטאן התורכי עבדול חמיד השני, שליטה של האימפריה העות'מאנית, על שאיפתו לבנות מסילת רכבת, שתאפשר הגעת עולי רגל מוסלמים מדמשק שבסוריה לשתי הערים הקדושות ביותר לאסלאם, מכה ומדינה, דרך חבל חג'אז שבחצי האי ערב. כוונת הסולטאן הייתה 
שהבנייה תמומן ממקורות מוסלמיים בלבד, לעומת מסילות ברזל אחרות שבנתה האימפריה העות'מאנית, שמומנו על-ידי חברות אירופיות זרות. ואכן, עלות ההקמה הגיעה לכארבעה מיליון לירות שטרלינג, אשר נתרמו על-ידי הסולטאן, שליטי מצרים ואיראן, מרוקו ובוכרה ואף מאמינים מוסלמים רבים מרחבי העולם כולו.
היה זה מבצע הנדסי וכלכלי שלא היה דוגמתו בתולדותיה של האימפריה; סלילת המסילה מדמשק למדינה הושלמה ב-1 בספטמבר 1908, יום ציון 33 שנים להכתרתו של הסולטאן. משך הנסיעה ארך כ- 72 שעות, לעומת שבועות רבים שארך אותו מסע בשיירות גמלים.
השאיפה להמשיך את הנחת מסילת הברזל עד לעיר מכה לא התממשה. בשנת 1909 הודח עבדול חמיד השני במהפכת התורכים הצעירים ועם נפילתו נעצרה בנייתה של המסילה.
"רכבת האמונה", מעבר לייעודה הדתי, שימשה לשלטון העות'מאני להעברת כוחות צבאיים לאזור מדינה. במהלך מלחמת-העולם הראשונה נפגעה פעמים מספר בידי המורדים הערבים שלחמו נגד התורכים, בפיקודו של לורנס איש ערב, בשירות האינטרסים האסטרטגים הבריטים.
לרכבת החיג'אזית הייתה שלוחה שעברה בתחומי ארץ-ישראל וחיברה את חיפה לעיירה הסורית דרעא. ביישוב היהודי היא נודעה בשם "רכבת העמק". שלוחה זו תרמה רבות לפיתוחה של העיר חיפה ושל היישובים היהודיים בעמק יזרעאל. רכבת העמק הגיעה לסוף דרכה ב-1948, במהלך מלחמת השחרור, אך נשארה בזיכרון הקולקטיבי של היישוב כאייקון חזותי ומקור לשירה ולסיפורת.
התערוכה מציגה אוסף של תצלומים וגלוית דואר מתקופת בניית הרכבת, הניצבים מול תצלומים עכשוויים של אותם אתרים, קטעים מהמסילה, מפות מקוריות, סרטים, ופריטים בולאיים נדירים מאוסף אלכסנדר, כמו מכתבים שנשלחו באמצעות הרכבת החיג'א'זית והוחתמו בקרון שהעניק שירותי דואר לנוסעים.
התערוכה מתקיימת בחסות שגרירות טורקיה בישראל.
אוצרת: שרה טוראל
מ- 18 בדצמבר 2008 עד 31 בדצמבר 2009