בשפת הזכוכית

התערוכה מתחקה אחר כוחה האקספרסיבי של הזכוכית כמדיום אמנותי רבגוני, תוך יצירת חיבורים חדשים בין חומר, צורה ותוכן. מרבית העבודות המוצגות נתרמו לאוסף המוזיאון; חלקן הוצגו בתערוכות עבר, ואילו אחרות נחשפות כאן לקהל זו הפעם הראשונה.

בסביבה שבה היצירה בזכוכית נמדדת בעיקר על סמך חשיבותה התרבותית-היסטורית או על פי מיומנות היד ומורכבות הביצוע, העבודות החדשות מעידות על מאמץ מתמיד להרחיב את גבולות המדיום אל מעבר לתפקידיו המסורתיים. הסתירות, הגלומות בחומר הזך והשברירי, מושכות יוצרות ויוצרים היום להתייחס לזכוכית כמדיום פיסולי כמו גם כיֵשות מושגית.

ייצוג הגוף האנושי, על שלל צורותיו, מרקמיו ומחוותיו, מהווה מרכיב מרכזי בחקירה זו, לצד המקצבים והדגמים, שמזמן לנו הטבע. למרות השוני בתכנים, בנושאים ובכוונות שבבסיס העבודות, המשתרעות על הציר שבין הפיגורטיבי למופשט ובין הנרטיבי למושגי, כולן כאחת מזמינות אותנו לקחת חלק – ולו במחשבה – בתהליך ההמרה של רעיונות מופשטים לצורות מוחשיות ולהפך. תוך כדי תנועה בין חוזק לפגיעוּת, בין היכולת לאלף את החומר המתעתע לבין מבע פואטי, הן בוראות עולם של צורות ומטאפורות בשפתה הייחודית של הזכוכית.

אמנים/ות משתתפים/ות