האחים יבגני (1900–1938) ויעקב (1903–1941) חנקין היו צלמים חובבים יהודים שפעלו בשנות ה־20 וה־30 של המאה העשרים. הם פעלו במקביל בשתי בירות תרבות: ברלין הקוסמופוליטית, בירת רפובליקת ויימאר ולנינגרד הסובייטית שלאחר המהפכה (היא סנקט פטרבורג ההיסטורית והיום). הם השתמשו במצלמות לייקה ו-FED (הגרסה הסובייטית של לייקה) קטנות וניידות שאך זה פותחו, שאפשרו להם לצלם את חיי היום־יום: זוג מתנשק על גדת תעלה, ילדים משחקים בסירות בנויות מחול, מצעדים חגיגיים ותהלוכות רחוב, ארוחות ערב משפחתיות, חופשות קצרות בכפר. אוצר סמוי של פנאי.
בשנת 1925 עזב יבגני חנקין את רוסיה לטובת ברלין, שם פיתח את אהבתו לאומנויות הבמה, בעיקר מוזיקה, וחקר אמנות ניסיונית. הוא צילם רגעים של שלווה בורגנית – משפחות מבלות בגנים ציבורים, בבתי קפה. בתצלומיו אפשר לאתר סימנים מאיימים: כתובות אנטישמיות על בתי עסק של יהודים, מודעה של מפלגתו של היטלר לקראת הבחירות שנערכו בשנת 1933, ילדים מתרוצצים מתחת לדגל הנאצי ועוד.
אחיו, יעקב חנקין פעל בלנינגרד בזמן ששלט בו סגנון הריאליזם הסוציאליסטי שהציב את האדם העובד, החקלאי, הפועל והחייל במרכז התמונה והדגיש הישגים תעשייתיים, חקלאיים וחברתיים. התמונות האינטימיות והאישיות שצילם יעקב הציעו אלטרנטיבה לשיח הציבורי הרשמי, והביעו מבט אנושי ואותנטי על החיים תחת המשטר.
ב־1936 חזר יבגני לברית המועצות. בינואר 1938 הוצא להורג ונקבר בקבר שמקומו לא נודע. בשנת 1941, כשהגרמנים פלשו לברית המועצות, התנדב יעקב לצבא האדום. הוא שירת בחזית לנינגרד, נפצע קשה במהלך הקרבות, נפטר מפצעיו והוא קבור בבית הקברות הצבאי בפרברי העיר.
זוהי התערוכה הראשונה של האחים חנקין בישראל. תצלומי השחור־לבן הייחודיים שיוצגו בה הוצגו בעבר רק במוזיאון הממלכתי ההרמיטז' בסנקט פטרבורג, רוסיה, מהמוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, ובפסטיבל מילנו לצילום רחוב במילנו, איטליה. אגודת ארכיון האחים חנקין (HBAA) בלוזאן מחזיקה ומנהלת את הארכיון, הכולל מעל 7,500 תשלילים. הארכיון הוא אוצר בלום של זיכרונות מזמנים ועולמות שאבדו.
התערוכה תלווה בקטלוג דו-לשוני, שיצא לאור בעברית ובאנגלית, יציג תצלומים רבים של יבגני ויעקב חנקין, ויכלול הערכה מקיפה של מורשתם הצילומית והתרבותית מאת אוצרת התערוכה, רז סמירה, וטקסטים קצרים נוספים על היבטים שונים של הארכיון.
התערוכה והקטלוג התאפשרו הודות לנדיבותם של קרן Le Cédre (שוויץ) ותורם אנונימי, וכן הודות לתמיכה הנוספת של ילנה זיסקינד וליאוניד סולובייב.
כל הזכויות על התצלומים והעבודות של האחים חנקין שמורות לאגודת ארכיון האחים חנקין (HBAA) (שוויץ).
