מרחק שחור הוא מיצב תלוי-מקום של פסלי בד שחורים גדולי ממדים מהשנים האחרונות, שהורכבו במלאכת מחשבת ידנית ומדמים יצורי כלאיים מדומיינים, דיסטופיים ואוטופיים, פראיים ואסתטיים בעת ובעונה אחת. טסי כהן פפר רוקמת את עבודותיה באמצעות מגוון רחב של חומרים יומיומיים, ביניהם טקסטיל במגוון מרקמים, מבדי סטן יוקרתיים ועד פרוות מלאכותיות. היא שוזרת אלמנטים דקורטיביים בעבודת יד עמלנית, תוך התייחסות למלאכות נשיות קדומות. בפסליה הדוממים היא מפיחה תנועה ומצמיחה חיבורים אסתטיים מפתיעים, המובילים את המתבונן לעולמות מעוררי מחשבה ודמיון. שם התערוכה לקוח משירו של דוד פוגל, "בלילות הסתיו", ומצביע על רגישותה הרבה של כהן פפר לשפה. המילים משמשות אותה כחומר גלם נוסף ומשפיעות על המבנה הצורני של עבודותיה, על המקצב הפנימי שלהן ועל האופן שבו הן נחוות על ידי הצופה.
העבודות המוצגות נולדו מתוך אהבתה של כהן פפר לבעלי חיים, לתנועה ולחיים עצמם. השימוש בחומרים דלים ויומיומיים מאזכר זרמים ותנועות בתולדות האמנות: מסוריאליזם ודאדא ועד הארטה פוברה האיטלקית, ומתכתב עם פיסול נשי של אמניות כמו אנט מסאז'ה ולואיז בורז'ואה. השחור המולך ביצירתה אינו קודר, אלא רווי הומור, ויוצק באובייקטים משחקיות ודמיון. עבודותיה משלבות אובייקטים מן-המוכן (רדי־מייד), כגון כפפות, צמר, סולמות וחישוקים. הן מתאפיינות בעושר חזותי, רוויות בידע עמוק וברגש ומשתלבות ברכות לכדי מופע אלגנטי. התערוכה מזמנת חוויה חושית אימרסיבית, מפעימה ואינטימית ומלוּוה בעבודת סאונד מקורית, המהדהדת את החלל.
