בתערוכה על התפר הילה קרבלניקוב פז מפרקת דימויים ומרכיבה אותם מחדש – פיסה אחר פיסה, תפר על תפר – מתעדת רגעים מחייה בחברה הדתית־לאומית. בעבודה "מאחורי המחיצה" היא נראית יושבת לצד בנות משפחתה, ב"עזרת הנשים" בבית הכנסת הגדול במזכרת בתיה, במהלך טקס בר המצווה של בנה. העבודה מתייחסת לתפקיד האם ולרגשותיה, ומבליטה את המחיצה המפרידה בינה ובין בנה המתבגר שנכנס זה עתה תחת עול מצוות
קרבלניקוב פז משתמשת בחומרים פשוטים, חד־פעמיים, כמו מסקינטייפ וטפטים, ושואבת השראה מאלמנטים שמוכרים לה מנוף ילדותה בבני ברק, כגון סטיקרים, כרזות, פשקווילים וכלים חד־פעמיים. כך למשל, בעבודה "ספרינג", מופיע בקבוק שתייה קלה ממותקת שמוגש באירועים ובארוחות משפחתיות בחברה הדתית. בתוך הבקבוק יש פרח אחד, פרט יחיד בחברה שנדמית אחידה ומאופיינת בחשיבות "היחד" והקהילה. במקביל לעבודות הדבקה של מסקינטייפ וטפטים, קרבלניקוב פז משתמשת בטכניקה נוספת: רקמת חוטים בסגנון חופשי. שתי הטכניקות, הדבקה ורקמה, מוצגות בתערוכה ואת שתיהן היא יוצרת באופן דומה: תחילה היא מציירת את הסצנה בעפרון, ולאחר מכן, בעבודה עמלנית, מדביקה או רוקמת שכבה צבעונית. הדבקה ורקמה אינן מאפשרות ערבוב צבעים, אולם על ידי בחירת צבעים קפדנית נוצרת אשליה של עומק, אור וצל, שמדמה משיכות מכחול בסגנון אימפרסיוניסטי.
הצבת שתי עבודות רקמה צבעוניות זו מול זו – "פשקווילים" ו"כיסויי ראש" – מבטאת את המתח המגדרי והמוסכמות החברתיות. בעבודה "כיסויי ראש", שנוצרה במיוחד עבור התערוכה, היא משלבת שני כיסויי ראש מהמאות ה־19—18 מאוסף הביתן לתרבות יהודית ולפולקלור. אלה חבויים בתוך ערבוביה של כיסוי ראש עכשוויים בשלל צבעים, המשמשים את האמנית ואחיותיה בחיי היום־יום. באמצעות החומרים וטכניקות ההדבקה והרקמה, היא מייצרת שפה משלה אשר חוצה גבולות ומוסכמות דתיות, מגדריות ובין־דוריות.
