התערוכה כוללת תצוגה כרונולוגית של מצלמות אנלוגיות ששימשו את צלמי הארץ, מראשית הצילום ועד לעידן הדיגיטלי: מצלמה סטריאוסקופית דו־עינית (בעלת שתי עדשות) ומצלמת עץ שכמוהן שימשו במסעות צילום במאה ה־19. עוד מוצגות מצלמות המדגימות את התפתחות הפורמטים והטכנולוגיה של הצילום לאורך השנים, ממצלמות שנשאו תשלילי זכוכית גדולים במאה ה־19 ועד לסרטי צילום במאה ה־20. מצלמות אלה שימשו לצילום דיוקנאות, משפחות, טבע, ספורט, מלחמות, אדריכלות, תרבות ועוד.
המצלמות מוצגות לצד תצלומים של שני "מוסדות" תל אביביים לצילום סטודיו: "הפוטוגרפיה" של אברהם סוסקין ו"הצלמניה" של רודי ויסנשטין. לצידם תלויים דיוקנאות של צלמים וצלמות שפעלו בארץ כשהם אוחזים במצלמתם. בנוסף מוצגים גם ספרי צילום היסטוריים המתעדים מסעות צילום, ספרי הוראה וספרים נוספים מהארץ והעולם.
תצוגת המצלמות סמוכה לתצוגת "גלויות ללא גבולות", המציגה גלויות מאוסף המוזיאון שהודפסו עליהן תצלומי דיוקן ונוף (1870–1930) שצולמו בארצות מזרח הים התיכון – יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ארץ־ישראל, מצרים ותוניסיה – עדות לכך שהתפתחות הצילום בארץ מקבילה לזו שבארצות אחרות במרחב. המצלמות, הספרות והגלויות מאפשרות לנו להתוודע למורשת הצילום המקומית ולהתבונן באופן שבו לכדו צלמים וצלמות, באמצעות עדשות מצלמותיהם את גלי האור, רוח המקום ואנשיו, ואת שכבות הזמן.
