מפגש מיוחד המשלב הרצאה של ד"ר אילת זהר וסיור בתערוכה "היראקי סאווה: זרימת המים"
המקרה המוזר של הגמל ביפן: אסיה בדמיון היפני
האם יש גמלים ביפן? עד לשנת 1821 מעולם לא היו גמלים חיים ביפן, ממש לא…
אבל גמלים היו תמיד בספרות, בציור, בפיסול, באיור, ובהקשרים אחרים: הגמל, עבור היפנים, הוא חיה מוזרה, רחוקה ואקזוטית (כמו גם הפיל), הוא משמש כמטונימיה של אסיה, ומסמן עולמות רחוקים ולא ידועים. עד לעת המודרנית, הגמל סימן פנטזיות של אחרוּת ושוֹנוּת, אולם החל מן העת המודרנית (מחצית המאה ה19), הגמל החל גם לסמן את כל מה שיפן רצתה להתרחק ממנו, ולא רצתה להיות: באותה עת, יפן הייתה במהלך מאסיבי של מודרניזציה והטמעה של היבטים שונים מאורחות החיים של אירופה, בעוד שהגמל נתפס כמסמן של חיים פשוטים, חסרי חן, חסרי תחכום – או בקיצור, את אסיה (סין). הגמל הפך למטונימיה של המדבריות, של הנוודים, חסרי הבית, הפרימיטיביים, ובשל כך, היה גם ליפן "היתר" לכובשם, ולשלוט בהם.
בהרצאה תסקור ד"ר אילת זהר – אמנית, אוצרת, חוקרת ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב – כמה גמלים דמיוניים מן המאה ה14, צמד הגמלים הראשון שהגיע ליפן ב1821 והצגתם בירידים, הצגת גמלים בגני חיות כשלל ממלחמת סין-יפן (1895). בתחילת המאה ה20, עם עליית גלי הלאומנות והמיליטריזם ביפן, יושיצונה זוהה עם ג'ינג'יס חאן והוצג בציור בין גמלים בציורו של קאוובטה ריושי (1938) , שיירות גמלים באור שקיעה בהדפסים של יושידה הירושי (1950), ושיירות השלום בציוריו של היראימה איקואו (1960-2008), לצד גמליה המצולמים של נוגוצ'י ריקה, שהוצגו בביאנלה של שרג'עה (2009), ובעבודת הוידאו של היראקי סאווה (2023).
בתום ההרצאה נצא לסיור מודרך בתערוכת היחיד היראקי סאווה: זרימת המים המוצגת בימים אלה במוז"א.
