אוהבים/ות אמנות עושים/ות אמנות במוז"א | 24-23 באוקטובר 2025
שיח גלריה עם יואב וינפלד בתערוכתו שיא הרגש, תוך קריאה בטקסטים שליוו אותו במהלך העבודה על התערוכה – קלאריס ליספקטור והמפגש עם הפנים, גסטון בשלאר וחלימתו של הנר, וצ'סלב מילוש ו"בדידותם של האובדים".
בטבח ה-7 באוקטובר חייו של האמן יואב וינפלד נהפכו על פיהם. אור לוי, אחיו של טל, בן זוגו, נחטף לעזה ואשתו עינב לוי נרצחה. יואב וטל אספו אל ביתם את אלמוג, בנם בן השנתיים של עינב ואור, וגידלו אותו במשך 491 ימי השבי של אור. יואב החל לתעד רגעים מחייהם החדשים, בהם התלכדו באופן בלתי ניתן לעיכול דילמות יומיומיות, קושי בלתי נסבל ורגשות של חום ורוך. באופן פרדוקסלי, דווקא ההצפה הרגשית שאין להכיל – "שיא הרגש" – תובעת ניתוק והתרחקות וכך נפער בהכרח פער בין המציאות לאפשרות הייצוג שלה. וינפלד בחר להטביע את הדימויים על גבי לוחות אלומיניום. אלומיניום, כחומר שאינו סופח ואינו סופג צבע, התברר כמדיום ההולם לייצוג אותו פער בלתי ניתן לצמצום בין הרגע שהיה על רבדיו וסתירותיו לבין האובייקט האמנותי המייצג אותו. על לוחות האלומיניום, הדימויים כמו מרחפים, מאיימים להתנתק ובכל זאת הם מקובעים. באוויר נותרות תלויות השאלות: מה ראינו, מה הבנו, מה זכרנו, מה היה.
