הביאנלה מארחת זו אחר זו, ארבע חממות אקדמיות, בהובלת מוסדות אקדמיים מובילים בישראל. שלוש מהן יתארחו בגלריית המגדל, יציגו גישות ייחודיות, ויאפשרו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליכי חשיבה ועבודה מבוססי מחקר. הראשונה להתארח היא חממת שנקר בתערוכה בית גידול – מפגש בין־מחלקתי, עבודות סטודנטיות וסטודנטים, מן המחלקות לעיצוב תעשייתי, עיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן ובית הספר לתקשורת חזותית.
התערוכה "בית גידול" מזמינה את המבקרים לשלושה מרחבי פעולה, שבהם עיצוב, זהות ותרבות נשזרים זה בזו ויוצרים מערכת אקולוגית עדינה של חיים, חפצים ותודעה. בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, המחלקה לעיצוב תכשיטים ובית הספר לתקשורת חזותית בפקולטה לעיצוב בשנקר. עבודות אלה עוסקות בערכי עיצוב וחיים, שבמרכזם ניצב האדם: צורה ומבנה, גוף וזהות, חומר וצבע, חברה ופוליטיקה, אמנות ועיצוב.
החלל מאורגן בשלושה מרחבים אשר מאפשרים לרעיונות, לחומרים, לצבעים ולצורות למפות ולשקף את הלך הרוח במחלקות העיצוב באקדמיה בישראל כיום. תוך כדי בחירת עבודות משלוש המחלקות האוצרות מצאו מכנים משותפים בין העבודות, הן מבחינת רעיונות מוצא והן מבחינת העיצוב.
אדם. פעולה. זהות
מרחב העוסק באנושי על גווניו – העיצוב משקף, מושפע ומשפיע על התנהלות האדם בסביבתו האנושית והפיזית. העבודות במרחב זה עוסקות בפנאי, קשר בין שניים, סיפור אנושי, טקס צרכני, וטקסים תרבותיים, ערכות לפעולה, מורשת ומסורת, מטען גנטי, זהות אישית, נשית וגברית.
תאיר אלמור, פרויקט היפאטיה, המחלקה לעיצוב תעשייתי
בפרויקט השתתפו 100 נשים בנות 19 עד 76. שאלתי אותן שאלתי שאלות על עירום, כאב, הנאה, התבוננות בגוף וחוויה אינטימית מול אדם אחר/ת. מרצף התשובות של כל אישה יצרתי כד מקרמיקה בשיטה של תבניות מתחלפות. כל פרוסה בכד מקבלת צורה, צבע וגודל בהתאם לתשובה שכל אישה נתנה, וכך נוצר כד אישי וספציפי עבור כל אישה שהשתתפה בפרויֿקט. הכדים מחביאים בתוכם ״סוד״. הם לא מוסרים את כל המידע ובכך שומרים על ממד הפרטיות, אך הם גם מספרים סיפור שקשה לספר באופן ישיר משום שהוא זניח בעיני החברה, אינטימי מדי או קשה.
אדר נמני, MADE TO BE HELD, המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן
סדרת התיקים שיצרתי נולדה מתוך רצון לחקור את מערכת היחסים שבין הגוף לאביזרים הנישאים עליו. באמצעות שילוב בין צורפות לעבודה עם עור צמחי, פיתחתי קולקציה שבה מחוות היד חוזרת כאלמנט מרכזי: לפעמים כעקבה חומרית, לפעמים כאובייקט תלת־ממדי, ולפעמים כסמל לפעולת האחיזה עצמה.
חומר. מקום. זמן
האופן שבו יוצרים צעירים נוגעים במה שסביבם ומשתמשים במשאבים טבעיים, מלאכותיים, מעובדים, גולמיים כאמצעי ביטוי. גישה מחודשת לחומר, מחקרית חווייתית וחושית, הארץ והאדמה, זיכרון והיסטוריה.
ליהיא דונסקי ושוהם עוז, SHEER Between wood grains, through layers, המחלקה לעיצוב תעשייתי
הפרויקט נולד מתוך רצון לחקור את גבולות הנראות של העץ כחומר גלם, תוך שמירה על מבנה ואמת החומר. במסגרת הפרויקט פותח חומר חדש שמאפשר שליטה ברמות השקיפות של העץ ומעניק לו תכונות ומופעים אסתטיים לא שגרתיים. המחקר החומרי התמקד בהוצאת הליגנין (החומר האחראי לפיגמנט העץ ומשמש כדבק בין הסיבים) ובהחדרת פולימר במקומו, ליצירת פורניר בעל רמות שקיפות שונות.
גל וולר, 3 ענקים, המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן
הפרויקט מפגיש בין מלאכת האריגה למלאכת הצורפות. במלאכות אלו כלי העבודה הכרחי בתהליך היצירה אך אינו נוכח בתוצר הסופי. מתוך רצון להעניק לכלי העבודה את המקום הראוי לו – חלק בלתי נפרד מהתוצר הסופי ולאפשר לו להיות משמעותי גם כשתהליך המלאכה מסתיים, פיתחתי סדרת נולים תלת ממדים, בשונה ממסגרת הנול השטוחה הקיימת כיום, סביבם נארגו התכשיטים. בסוף תהליך האריגה הנול מהווה את הבסיס לענידתו של האובייקט על הגוף על ידי שילוב אלמנטים מעולם הצורפות מה שמאפשר לו להתקיים כתכשיט.
צורה. מפגש. חיבור
המרחב מתייחס לקשר בין יוצרים צעירים לסביבה המורכבת שבה הם חיים, היכולת שלהם להיות מושפעים מסביבה זו ולהשפיע עליה. ליצור מפגשים המספרים סיפור, נוגעים במורכבות צורנית המשקפת מורכבויות חברתיות ואנושיות.
מיקה ירושלמי, צעצועי דמוקרטיה , בית הספר לתקשורת חזותית
שבע מערכות של צעצועי עץ שממחישים מושגים שונים מעולם הדמוקרטיה כחוויה משחקית. המשחק בצעצועים מאפשר היכרות עם המושגים ע"י צורה, תנועה ואינטראקציה ומעורר שאלות לגבי השיטה הדמוקרטית.
אוצרות התערוכה: הגר בן שלום, רוית לצר, רחל דהן־תענך
מעצבת התערוכה: תמר איזנברג
מעצב גרפי: רותם כהן־סואיה
ראשי מחלקות: ניל ננר, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי; יעל אוליאל, ראש המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן; תמר בר־דיין, ראש בית הספר לתקשורת חזותית
מפיקת התערוכה: יוליה בולוטוב קפלן
