ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה
כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
אנה חייט וסלבה פירסקי
צילום
היכן ממוקם הסטודיו שלכם?
מודיעין-מכבים-רעות
כיצד הייתם מציג את עצמכם דרך הפרקטיקה היצירתית שלכם?
צורת אמנות המבוססת על צילום אנלוגי, המשלבת תפירה, קליגרפיה וציור.
כיצד נראית שגרת העבודה שלכם?
מכיוון שאנחנו עובדים כצמד, אנחנו קודם כל דנים יחד ברעיון, אחר כך שלב של סקיצות ואז מצלמים. לאחר מכן מגיעה ההדפסה ומניפולציה אמנותית נוספת בהתאם לקונספט.
על מה אתם עובדים בימים אלה?
פרויקט יומן שכותרתו הזמנית "קרדיוגרמה של חרדה"
אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?
כיום כולנו מוצאים את עצמנו במצב בו סוגיות פוליטיות, חברתיות ומוסריות עולות לקדמת הבמה.
האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלכם – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתם עוסקים?
כן, האמנות שלנו הפכה לפוליטית יותר.
ספרו על העבודה שלכם שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אתכם אליה ומה עומד מאחוריה?
היצירה ״הקרבה״ חוקרת את היפוך המושגים: האידיאלים של האמת האקדמית, המוסר הדתי והחובה הפוליטית כלפי העם הוקרבו לטובת מנגנוני שוק, מאבקי כוח על משרות וצבירת הון. האסתטיקה של הריקבון וגם הטקסטורה של הנייר הבלוי, מדגישים את קצו הבלתי נמנע של כל מנגנון שאיבד את היסוד האתי שלו. במערכת זו, ה"קורבן" אינו בעל החיים שעל המזבח, אלא החברה עצמה ועתידה.
