מעשים וימים, ביקור סטודיו: אפולו לגיסמו

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

אפולו לגיסמו

חרש ברזל, משמר, משחזר, חוקר קונסטרוקציות ברזל ופלדה, טכנולוגיות ייצור היסטוריות, וחומר גלם. עוסק במלאכה ובחומר, ובהשפעותיהם על שלומות בעלי המלאכה העוסקים בהם.

היכן ממוקם הסטודיו שלך?

תל אביב. אזור התחנה המרכזית הישנה. בבעלותי הנפחייה האחרונה בתל אביב.

כיצד היית מציג את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?

בעל מלאכה, אומן וחוקר

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

הנפחייה היא בית מלאכה פעיל הקיים משנת 1936. הסביבה היא אוסף של חומרים, כלים חדשים והיסטוריים המשקפים את חשיבות החומר הפיזי והמיומנות האישית בעולם "הישן". הנפחייה היא סביבה מאובקת, אבק פחם עם מכונות מקובעות ביציקות בטון ועץ פיקוס מסוכך בחצר.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

הנפחייה היא בית מלאכה פעיל, אנחנו עוסקים במלאכה, שימור ושיחזור על אובייקטים אדריכליים.

על מה אתה עובד בימים אלה?

על החלק שני בסדרה "בִילֶט ובְּלִיָּה". בלייה של חומר בעידן הפוסט שביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת.

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אותך בתקופה זאת – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

בלייה של חומר מואץ היה חלק בחיי השגרה בפריפריה. המלחמה הביאה בלייה מואצת, אחרת, לתוך מרכז הארץ והתודעה. הבלייה בעיר היא כבר לא זיקנה זוחלת על חומרים ותודעה, אלא מעשה צעיר, אלים מהיר ורגעי. בלייה של מלחמה מוחקת את טכנולוגיית הייצור וסימניה על קונסטרוקציות הפלדה ומתחילה ספירה חדשה על עמידותה בתנאי פיצוץ.

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתה עוסק?

כן. אני עוסק בבליה מואצת של חומרי גלם מתכתיים לעומת בלאי משימוש וצריכה.

ספר על העבודה שלך שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?

הסדרה עוסקת בתהליך ייצור חומר גלם, מָטִיל פלדה אומנותי. מטילי פלדת שכבות ופלדות דמשק אומנותיים, המיוצרים בתהליכי נפחות, חימום, וחישול מדויקים, רבי משאבים ועמל. החומר מיוצר בשיטות היסטוריות מסורתיות לייצור פלדה, המבוססות על ידע, מיומנות בעל המלאכה, התורה בעל פה שלו וזיכרון השרירים של האומן. הסדרה מעלה נקודות מחשבה על הומוגניזציה של חומר גלם ושלבים בחיי חומר שאינם מוכרים לצרכן הסופי.