מעשים וימים, ביקור סטודיו: אריה ברקוביץ - מוזיאון ארץ ישראל

מעשים וימים, ביקור סטודיו: אריה ברקוביץ

אריה ברקוביץ, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
אריה ברקוביץ, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

אריה ברקוביץ

אמנות חזותית

היכן ממוקם הסטודיו שלך?

ברחוב יצחק שדה בתל אביב

כיצד היית מציג את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?

אני עוסק בציור ובפיסול. הפיסול שלי מתמקד ברדי-מייד, רצועות עץ וחלקי ריהוט שאני מחבר יחד ומייצר סיפור חדש. יחד עם זה אני מייצר פסלים ואובייקטים קטנים ברוח הדאדא, אלמנטים מוכרים שיצאו מהקשרם ומקבלים מבט חדש, הומוריסטי, ובעל תובנה חדשה.

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

אני עובד בסביבה עמוסה בחומרי גלם שמעניקים לי השראה, כמו גם עבודות שלי מתקופות שונות שתלויות ומונחות סביבי.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

אני נכנס לסטודיו, פותח רדיו לשמוע מוזיקה ומתחיל לנבור בחומרי הגלם שסביבי להתחיל ביצירה או בניסיונות ליצירה, ובמקביל מצייר על ניירות ובדים שנמצאים זמינים. מפסיק מדי פעם להתבונן במה שיצא, יוצא להתאוורר וחוזר לראות אם אני מרוצה מהתוצאות.

אריה ברקוביץ, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
אריה ברקוביץ, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

על מה אתה עובד בימים אלה?

אני כל יום עובד, אם על ידי איסוף חומרים, או אלמנטים וחיבורים שונים בכל מקום שאני נמצא. בבית, שם יש לי פינת עבודה, ובבית האמנים, שם אני מנהל את הבית, מתכנן יצירות לתערוכות עתידיות.

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתה עוסק?

כמובן שהמלחמה והמצב הפוליטי-חברתי משפיעים והעבודות שלי בהתאם, יש בהן רמזים למצב, הן כביקורת והן כהתרסה לנאמר ברשתות.

ספר על העבודה שלך שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?

חומרים מייצרים משפחה, העבודה שלי בביאנאלה מורכבת מ-16 עמודים עם אובייקטים בקצה שלהם. כל אחד מהם מורכב מרדי-מייד מוכר ומזוהה אבל מקבל משמעות אחרת בתערוכה. על העבודות האלה עבדתי במהלך שנה תוך די סינון ובחירה מדויקת של ההרכב שיוצג. כל האובייקטים עומדים על אטב מפלסטיק או מעץ שמסמל את הזמניות והארעיות של חיינו כאן. המקבץ מכיל חורשת עצים שאמורים להיות יציבים ועל זמניים אבל אצלי העצים עומדים על קליפס, אטב שיציבותו לא בטוחה. יש בעבודות אסתטיקה ויופי לצד ארעיות וחוסר ביטחון.

אריה ברקוביץ, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביבן