ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה
כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
דפנה קפמן
אמנית ופרופסור באקדמיה
היכן ממוקם הסטודיו שלך?
תל אביב, בקומה שלישית בבניין משרדים ישן שהוסב לסדנאות שונות ויש בו קומה של אמנים
כיצד היית מציגה את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?
אמנית פלסטית שיוצרת מתוך מרחבי הטבע המקומי בזכוכית. בעזרת עבודה באש חיה אני משתמשת בתכונות הזכוכית, שקיפות נפיצות ושבירות, כדי לעסוק במרחב התרבותי-חברתי-פוליטי סביבי.
מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?
התהליך המרכזי שמלווה אותי הוא עבודה באש חיה. יש תחושה של יצירה יש מאין כשעובדים עם יסוד כל כך משמעותי. יש מגוון רב של מוטות ואבקות זכוכית והמבער שהוא הכלי המרכזי שלי. מעבר לכך אני עובדת לצד רדיו ישן שהיה של סבתי, מאזינה לשידורים חיים שמהווים פס קול למציאות של חיינו ומקבלים ביטוי ביצירה. הדימויים המרכזים שלי לקוחים מהטבע המקומי ולכן בסטודיו שלי נמצאים תמיד צמחים וחרקים במצבים שונים, על פי תקופות השנה המתחלפות.
כיצד נראית שגרת העבודה שלך?
אין לי שגרת עבודה. אני נעה בין הרבה קצוות של עשייה ולכן לעיתים אני מגיעה לסטודיו בבקרים ולפעמים בערבים, לפעמים בסופי שבוע. כאשר יש פרויקט שאני נכנסת אליו, ההנאה הכי גדולה שלי היא להישאב לתוכו. היומיום שלי רצוף בהתבוננות, כתיבה וחשיבה – אין הפרדה בין היצירה לחיי היומיום.
על מה את עובדת בימים אלה?
בנוסף לתצוגה במוז"א אני מציגה גם במוזיאון הטבע ובגלריה עינגע בתל אביב, ויש לי תערוכת יחיד במוזיאון ישראל בירושלים. אני עוסקת הרבה בקשר בין העבר להווה בעזרת הזכוכית, תוך שילוב של זכוכית עתיקה מהתקופה הביזנטית.
אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אותך בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?
מעסיק אותי מאד נושא של פירוק והרכבה מחדש, של הבנת המקום והרגע שבו אנו חיים. אני חושבת שאנחנו בתקופה יוצאת דופן של שינוי והתפתחות, עם הרבה מאד כאבים ופירוק של מבנים מוכרים. זה מקבל ביטוי ביצירה שאני מפתחת.
האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם את עוסקת?
אחרי תקופה מאד אינטנסיבית של עשייה אני נמצאת עכשיו במקום של התבוננות וחשיבה מחדש, וזה בא לידי ביטוי גם בקצב אחר של עשייה.
ספרי על העבודה שלך שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?
העבודה בביאנלה היא המשך ישיר ליצירה שלי שחוקרת את הטבע המקומי ומייצרת מיצבים המורכבים מצמחים עשויים בזכוכית. בביאנלה אני מציגה מעגל גדול, מורכב מקוצים, המדגיש את שבריריות הטבע המקומי. המעגל מהווה צורה בעלת משמעות סימבולית שאני מוצאת בה גם נחמה וגם דרך למעבר אל המטאפיזי.
