ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה
כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
דקל בוברוב
אמן, מעצב, סטודנט לתואר שני באמנות
היכן ממוקם הסטודיו שלך?
הרצל 156, תל אביב
כיצד היית מציג את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?
אמן הפועל בשדה שבין אמנות, עיצוב ופרקטיקות חומריות ותרבותיות. עבודתי עוסקת במערכות חזותיות, סימון, סדר ואי־סדר, קריאה של מרחב ציבורי ויחסי הגומלין בין אסתטיקה, תפקוד ואחריות מקצועית.
מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?
עפרונות, סרגלים, מסקינגטייפ, עטים כדוריים, מחקים, מחדדים, ניירות, סכין חיתוך
כיצד נראית שגרת העבודה שלך?
כשאני לא מלמד או לומד, מגיע לסטודיו ומסדר אותו ורק אז מתחיל לעבוד, מבטיח לעצמי סיגריה רק אם אני מספיק את מה שתכננתי, עובד עד שהמוח כבה.
על מה אתה עובד בימים אלה?
עבודה שאני עושה במיוחד לשבוע העיצוב בירושלים ולקראת תערוכת יחיד ראשונה בספטמבר.
אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אותך בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?
איך להמשיך ליצור דימויים חזותיים כמה שיותר מינימליים ועדיין לייצר עניין, קודם כל אצלי ולאחר מכן אצל הצופים בעבודות שלי.
האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתה עוסק?
ממשיך לעסוק במושגים שמעסיקים אותי בשנתיים האחרונות, מנסה להביא אותם לידי ביטוי בדרכים שונות שיפתיעו אותי.
ספר על העבודה שלך שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?
אחד הנושאים המעסיקים אותי הוא ה״רווח״, ההיעדר של מה שכביכול לא רואים, במקביל ההשראות החזותיות שלי מגיעות מהכאוס של הרחוב הישראלי. העבודה שלי בביאנלה מבוססת על התבוננות בשיבוש מרצפות אקשטיין ברחוב וברווחים שנוצרו בעקבות השיבוש. באמצעות יציקות גבס אני מנכיח את הרווח במתוכנן ובאקראי שנוצר ויוצר מערכת צורנית חדשה.
