מעשים וימים, ביקור סטודיו: למיס שחות - מוזיאון ארץ ישראל

מעשים וימים, ביקור סטודיו: למיס שחות

למיס שחות, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
למיס שחות, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

למיס שחות

רקמה בכלל, כולל רקמות עמים שונים, ורקמה פלסטינית מסורתית בפרט

היכן ממוקם הסטודיו שלך?

חדר עבודה בבית

כיצד היית מציגה את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?

אני אמנית שמשתמשת בשפת הנשים (רקמה) כאקט אמנותי פמיניסטי דרכו אני עוסקת בהוויה נשית ובעולמן של הנשים בחברה שלי. מדיום הרקמה משמש אותי לחקירה אישית ופואטית של זהות אתנית והיסטוריה תרבותית. עיסוק בפרקטיקת מסורת הרקמה הפלסטינית המסורתית כביטי לזהות.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

סביבת העבודה שלי מגוונת בגירויים והשפעות, ובעושר של חומרי יצירה: מצעים, חוטים, אובייקטים, דוגמאות חזותיות ותובנות במהלך המחקר על אודות הרקמה.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

יש רעיון שהופך לביצוע מעשי, אך במקביל, במהלך היצירה נוצרים רעיונות שונים.

על מה את עובדת בימים אלה?

כעת סיימתי לעבוד על התערוכה "פירוק רקמה" שנפתחה ב-31.7.2026 בגלריה בית אלבאר ביפו. התערוכה תוצג עד ה-8.10.2026.

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אותך בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

בימים אלה אני מחפשת דרכים חדשות ליצור ייצוגים חדשים של הרקמה הפלסטינית המסורתית, המשקפים את השינויים הרבים המתרחשים סביבנו.

 האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם את עוסקת?

כן אני מחדשת את השפה של מלאכת הרקמה. אני מעשירה את דרכי הביטוי שלי גם בבחירת הנושאים ליצירותיי.

ספרי על העבודה שאת מציגה בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?

בסדרת העבודות המוצגות, קודש, אני מתמקדת בטכניקות הרקמה ויוצרת שפה אמנותית המקשרת בין אמנות מסורתית לזו העכשווית ומבקשת להציג את שדות הקראפט ככוח חיים יוצר ויצירתי, קהילתי וחברתי. באמצעות ייצוגים של ספרי קודש רקומים אלה אני מייצרת נקודת מפגש אמנותיות בין עמים שונים. בשימוש בהם בתוך העבודות שלי אני מציגה סיפורים הקשורים לזהויות של קהילות שונות.

למיס שחות, קודש, 2024, צילום: דניאל סגל
למיס שחות, קודש, 2024, צילום: דניאל סגל