מעשים וימים, ביקור סטודיו: מרים גמבורד - מוזיאון ארץ ישראל

מעשים וימים, ביקור סטודיו: מרים גמבורד

מרים גמבורד, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
מרים גמבורד, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

מרים גמבורד

מרצה בכירה בדימוס, פיסול, רישום, אוצרות, הוצאה לאור של ספרים וקטלוגים

היכן ממוקם הסטודיו שלך?

הסטודיו הוא קפסולה הממוקמת ביפו, בחצר ערבית של משפחת אבו-דין.

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

בזמן העבודה יש קולות בחצר ומוזיקה, בליווי שמיעת חדשות בשפות שונות.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

הנוכחות של השיגרה רצויה, אבל אוי ואבוי שנאפשר לה להיכנס לאקט היצירה עצמו, כמו באקט האהבה.

על מה את עובדת בימים אלה?

אני ממשיכה במפעל החיים שלי, ספר מחקר "יצר הרע טוב מאד", אהבה ותועבה בתלמוד ובמדרשים.

מרים גמבורד, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
מרים גמבורד, צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אותך בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

לשרוד ולא לאבד יכולת ליצור.

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם את עוסקת?

קצב העבודה והיצירה מונע מתוך אזעקה לאזעקה וביניהם התראות.

ספרי על העבודה שלך שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?

ספר יחזקאל מתחיל בתיאור של מראה שמיים פנורמי, כה עוצמתי ויפה עד כי אין זה מפתיע, שאף אחד מהאמנים הגדולים לא העז לצייר אותו ובצדק. אינני חושבת שאפילו הטכנולוגיות החדשניות תעמודנה במשימה הזאת. הדמות הראשית בפנורמה, יצור בעל ארבע ראשים על צוואר אחד: "פניהם פני אדם ופני אריה ופני שור ופני נשר", אצלי ביצירה מופיעה הלביאה במקום האריה. דימוי זה לא הרפה ממני עד שפיסלתי אותו בשעווה, כל זאת התבצע בהתלהבות ובמהירות יתרה. לא הייתה לי סבלנות לתכנון קפדני של הקונסטרוקציה הפנימית. העבודה שהייתה כמעט מוכנה, נסדקה בחיבורים בין הראשים וקרסה לארבע חלקים. תהליך דומה התרחש בנצרות שפירקה את הדימוי וחילקה אותו בן ארבעה מחברי ספרי הבשורות. ארבעת השליחים הקנונים קיבלו כל אחד מהם סמל, השליח מתי קיבל סמל של אדם או מלאך, השליח מרקוס את סמל האריה, לוקאס את השור ויוחנן את הנשר. ביהדות אצל הנביא יחזקאל, הכרוב בעל ארבעה הראשים הוא יצור חי, הנצרות ממיתה אותו בפירוקו. לא השלמתי עם הכישלון של התפרקות העבודה. הפתרון של הבעיה ההנדסית הגיע בעזרת שרטוט שילדת ברזל חדשה, שהזמנתי אצל בעל מקצוע. פסל מפוסל בשעווה ניתמך על  ידי שילדה חזקה המאפשרת לו להישען על שני צירים.

האם הצלחתי להחזיר את החיה הקדושה לשלמותה ולחיים?

מרים גמבורד, דמות ארבעה פרצופים, 2024, צילום: מיכאל יגודין
מרים גמבורד, דמות ארבעה פרצופים, 2024, צילום: מיכאל יגודין