ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה
כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
נועה גרוס ואורי נועם
וידאו אינסטליישן, פיסול ועבודות תלויות מקום
היכן ממוקם הסטודיו שלכם?
סדנאות האמנים תל אביב
כיצד הייתם מציג את עצמכם דרך הפרקטיקה היצירתית שלכם?
העבודות שלנו קונספטואליות בבסיסן והמדיום משתנה על פי הצורך.
מה נוכח סביבכם בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?
הדבר שהכי נוכח בעבודה זה הרעיון שאנו מפתחים יחד ומשם הכל אפשרי.
כיצד נראית שגרת העבודה שלכם?
חשיבה משותפת, בעיקר, ה"מה". אחר כך חושבים על ה"איך".
על מה אתם עובדים בימים אלה?
בימים אלו אנו עובדים על וידאו אינסטליישן הקשור בשקיעות מדומות בים התיכון.
אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?
התמה שמעסיקה אותנו בימים אלו, שהם ימי כאוס לא צפויים, היא דווקא החיפוש אחר הקבוע. שקיעת השמש מהווה עבורנו מקום מבטח קבוע ולשם אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים, בידיעה שהיא תמיד תהיה שם.
האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלכם – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתם עוסקים?
החומר מבחינתנו כל הזמן משתנה מעבודה לעבודה אם זה פיסול, אינסטליישן, וידאו ארט וצילום.
ספרו על העבודה שלכם שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אתכם אליה ומה עומד מאחוריה?
העבודה השקיעה בכנרת, היא חלק מווידאו אינסטליישן של ארבע עבודות וידאו שמתעדות פעולה פיסולית במרחב. בשונה מקו האופק של הים התיכון, בשלושת הימים האחרים בארצנו "השמיים לא נוגעים במים" שכן הן מוקפים הם בהרים ולכן השמש לא שוקעת "בהם" אלא מאחורי ההרים.
באמצעות מראה גדולת ממדים שהצבנו בתוך המים נוצר קו אופק חדש המחבר בין השמיים למים. הצלחנו לגרום לשמש לשקוע בכנרת, בים המלח ובים האדום, ללא אמצעים דיגיטליים.
העבודות, תלויות מקום גאוגרפי וזמן. הן מתרחשות ברגע ספציפי המחייב דיוק רב כדי להצליח לתפוס אותו. אנו יוצרים דימוי חדש, אך הוא עדיין חלק מהטבע – בבואה שלו. מענין אותנו לעשות שימוש בטבע לכדי פיסול.
