מעשים וימים, ביקור סטודיו: נעמה אלירז

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

נעמה אלירז

אמנות, פיסול, הוראת ציור יפני קלאסי

היכן ממוקם הסטודיו שלך?

במתחם ״המרחב החברתי״ בספריה הלאומית הישנה, בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים

כיצד היית מציגה את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?

אמנית ופסלת

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

ספרי אמנות, הגות ופילוסופיה, כלי פיסול אהובים, השראות וסקיצות נבחרות, ניצנים של סקרנות להמשך הדרך. אני נוטה שלא להשאיר הרבה עבודות קודמות סביבי, רק פיסות קטנות וקירות חשופים, כדי לתת לתהליך הנוכחי להיות חופשי, עצמאי ונכון להווה עד כמה שאפשר. הסאונד מתחלף בחלל בין מוזיקה ושקט.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

אין שגרה קבועה, אך כל יום מתחיל בהשקיית הצמחים בסטודיו ונגמר בניקוי השולחן.

על מה את עובדת בימים אלה?

על גוף עבודות חדש ומסקרן, שיוצג בדצמבר בגלריית B.Y.5  במסגרת פרס מילה לשנת 2026.

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זן – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

שאלות על אנושיות, בושה, דחייה ומשיכה, הגוף. מתח בגוף, מבוכה וסטייה, מתח בחומר, משקל בחלל. החיבור והזליגה בין טכנולוגיה ואדם בצורות שונות.
אני מנסה לפענח מה אומר עבורי המושג "The slack" שבו נתקלתי בשיחה בין האמניות ג׳נין אנטוני (Janine Antoni) וארלין שקת (Arlene Shechet).

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתה עוסק?

אחרי כל טלטלה אני מתכווצת, ולוקח זמן להרפות מחדש ולצלול לעבודה. כרגע אני מנסה להיות במקום מתמסר לעבודה, מפלט מהיומיום. לא חלו שינויים בנושאים בהם אני עוסקת, אך הם מושפעים בהכרח מהמציאות המשתנה סביבנו.

ספרי על העבודה שאת מציגה בביאנלה, מה הוביל אותך אליה ומה עומד מאחוריה?

הפסל מעין אחרים שמוצג בביאנלה הוא חלק ממערך הצבה פיסולי של פרויקט הגמר שלי במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בהנחיית ד״ר טל פרנקל אלרואי. העבודה עוסקת בכניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו ושילובה במעשה האמנות – התרחשות שבוחנת את תפקיד האמן וזהותו, מקורו של מעשה האמנות ומקומה של אנושיות ביצירה. העבודה כולה עשויה משילוב של קדמה ומסורת: הבינה המלאכותית כחומר חדש, וחימר – אחד החומרים העתיקים בהיסטוריה בשימוש האדם.
העבודה נוצרה בעקבות מהלך של שיחות משובשות עם מנועי הבינה המלאכותיים צ׳אט ג׳יפיטי ומידג׳רני. את הדימויים הדו-ממדיים שסיפקה הבינה לבקשתי תרגמתי חזרה לעולם הממשי דרך טכניקות פיסול ידני. הדימוי הביזארי המרכזי שהיווה בסיס לפסל זה הוא תוצאה של סינתזה בין הפסלים ״הפייטה״ של מיכלאנג׳לו ו״לאוקון ובניו״ שיוצרו אינו ידוע. הפסל עשוי מאבנית (Stoneware) בלבד ומכוסה בטרה סיגילטה, שיטה מסורתית לחיפוי קרמי המעניקה לו נראות של שיש. עבדתי עם דימוי מודפס על נייר מזווית אחת ופיסלתי לפי פרשנותי האישית, כך שהתוצאה התלת-ממדית התרחקה צעד נוסף מהדימוי המקורי, והגבולות בין בחירות הבינה ובחירותיי היטשטשו. התוצאה היא ביטוי פיסולי של סימולקרה, מעין העתק פיזי מוכר אך זר בתוך מציאות משוללת מקור. העבודה נוצרה בשנת 2024, וכיום מתפקדת כמעין קפסולת זמן שתיעדה את צעדיהם הראשונים של מנועי הבינה המלאכותית הללו. קצב ההתקדמות שלהם כה אדיר עד שלא ניתן לשחזר את הגליצ׳ים והמוזרויות שאפיינו אותם בהתחלה, ושנתנו את הטון וההשראה לעבודה זו.