מעשים וימים, ביקור סטודיו: סטודיו אדרבא | יגל תירם, רון ליואי, יסמין סנדרו בראון

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

סטודיו אדרבא

סטודיו "אדרבא" מתמחה בעיצוב ובפיתוח של מוצרים וחומרים מתקדמים, מתוך תשוקה לחבר בין חדשנות חומרית לקיימות מקומית.

היכן ממוקם הסטודיו שלכם?

הסטודיו שלנו ממוקם במעיין – אזור תעשיה מתחדש מעיין צבי

כיצד הייתם מציג את עצמכם דרך הפרקטיקה היצירתית שלכם?

סטודיו אדרבא פועל בתווך שבין מחקר חומרי, עיצוב עכשווי וקראפט מסורתי. הפרקטיקה היצירתית של הסטודיו מוגדרת ומובלת דרך פיתוחו של OLIVIC (חימר זיתים) – חומר אורגני ייחודי המבוסס על פסולת מתעשיית שמן הזית המקומית. האובייקטים והפריטים שאנו מפתחים מאופיינים בזיקה עמוקה לשורשיות, למקום ולמסורת חומרית עתיקה, מתוך שאיפה לנהל דיאלוג חדש ומקיים על קראפט ומסורת עכשווית.

מה נוכח סביבכם בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

יום עבודה אצלנו מתחיל תמיד בקפה טוב ומוזיקה ברקע. אחרי שנכנסנו לעניינים, הסטודיו הופך לשילוב של מעבדה חומרית וסדנה: מצד אחד אנחנו מוקפים במחשבים, מכונות וגפת בכל מיני מצבים וצורות, ומצד שני עובדים עם כלי חימר מסורתיים. בהמשך אנחנו עוברים לעיבוד עם כלים ייעודיים לעץ, ובסוף מתרכזים בגימורים ובפרטים הקטנים.

כיצד נראית שגרת העבודה שלכם?

שגרת העבודה שלנו מחולקת בין שטח, מעבדה וסדנת קראפט. היא מתחילה במחקר שטח ואיסוף של חומר הגלם (הגפת) מבתי הבד, וממשיכה בסטודיו עם תהליך קפדני של עיבוד הפסולת החקלאית עד שהיא הופכת לOLIVIC – , חימר הזיתים שאנחנו עובדים איתו. היומיום שלנו בסטודיו נע בין פיתוח חומרי ומחקרי מול מחשב ומכונות, לשעות ארוכות של עבודת יד פיזית. אנחנו בונים את האובייקטים הגדולים שכבה אחר שכבה בטכניקות בנייה ידניות מסורתיות, ועוברים לעיבוד הכלים והגימורים הקטנים. זו שגרה אינטנסיבית שיש בה המון סיפוק, חומר, ודינמיקה קבועה של עשייה משותפת.

על מה אתם עובדים בימים אלה?

בימים אלה אנחנו ממשיכים בדיוק ובפיתוח של חומר הגלם, חימר הזיתים שלנו. בנוסף אנחנו עובדים במרץ על ליין מוצרים לשנה הקרובה. מקווים שממש עוד מעט נוכל לשתף אתכם בכל הטוב הזה.

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זן – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

כסטודיו אנו מתעסקים בימים אלא בדיאלוג בין עבר להווה דרך עיצוב וחומר. אנו מאמינים שדרך העבודה עם הידיים וחומרים מקומיים אפשר לחזור ולהתחבר שוב לשורשים שלנו. להרגיש טוב יותר את הסביבה שלנו ולהיות קשובים לקסם שבטבע.

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלכם – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתם עוסקים?

השנה האחרונה אופיינה בשינוי משמעותי בקצב העבודה שלנו, משני כיוונים: בפאן האישי הפכנו למשפחה, מה שקצת משנה את חלוקת הקשב והזמן בסטודיו, זה מכריח אותנו לדייק ולייעל את שעות העבודה. מצד שני, הסטודיו נמצא ב"קפיצת גדילה" חומרית ועסקית קבועה שמוכתבת על ידי מחזוריות הטבע. מכיוון שהעבודה שלנו תלויה בעונת המסיק, אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך אינטנסיבי להכנת השטח, המערך התעשייתי והלוגיסטיקה לקראת אוקטובר הקרוב. השינוי המרכזי הוא המעבר מקצב של סטודיו אומנותי לקצב של היערכות תעשייתית מורכבת, לצד הג'אגלינג היומיומי של החיים עצמם.

ספרו על העבודה שלכם שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אתכם אליה ומה עומד מאחוריה?

העבודה שלנו מאור זיתים, היא כד גדול בגובה 160 ס"מ, המאזכר את כדי האמפורה העתיקים ששימשו בעבר לאחסון ושינוע של שמן זית. המחשבה מאחורי היצירה מבוססת על גלגולו של חומר: אם בעת העתיקה שמן הזית שימש בעיקר למאור ולתאורה, הרי שבעולם המודרני הוא עבר טרנספורמציה מוחלטת לעולמות הקולינריה. בעבודה זו אנחנו מבקשים להחזיר את "אור הזרקורים" דווקא לפסולת ולתוצר הלוואי של התהליך הזה – הגפת. על ידי הפיכת הפסולת החקלאית הזו לגוף תאורה, אנחנו סוגרים מעגל חומרי והיסטורי, ומחזירים את שאריות הזית אל המקורות שלהן בעולמות התאורה והמאור.