מעשים וימים, ביקור סטודיו: רונית יזרעאלי

ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה

כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.

צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

רונית יזרעאלי

מעצבת ויוצרת עצמאית, בעלת סטודיו ריד (RID S) לעיצוב גרפי רב תחומי, חברת סגל בכיר וראש תחום אינטראקטיב בחוג לתקשורת חזותית ביה״ס לעיצוב אוניברסיטת חיפה.

 היכן ממוקם הסטודיו שלך?

בביתי בצפון ת״א

כיצד היית מציגה את עצמך דרך הפרקטיקה היצירתית שלך?

האתגר שלי בעיצוב ובכלל הוא לקחת כל אובייקט, רעיון או תופעה, לפענח את המהות שלהם, ולייצג אותם באופן הפשוט ביותר, ללא קו אחד מיותר וללא קו אחד חסר. בתהליך הניקוי והשחרור של כל מה שלא צריך, מתגלה הדי.אן.איי, ואז, כמו ללטש יהלום קורה ניצוץ. והרגע הזה הוא האהוב עליי ביותר. ‎החיפוש הזה מלווה אותי בכל תחומי העשייה שלי, מעיצוב לוגו ומערכות חזותיות, דרך חוויית משתמש ועיצוב אינטראקציה, ועד לאופן שבו אני מתבוננת בעולם. אני נוטה לראות אובייקטים ותופעות דרך פריזמה של תמצות, ומאמינה שהמופשט משאיר מקום לדמיון, חשיבה עצמאית וגילוי.
‎מלאכת הזיקוק בעבודה שלי היא חיפוש מתמשך אחר אותה נקודה עדינה ומכרעת, בין הכל לכלום.

מה נוכח סביבך בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?

לפטופ, מוזיקה וחתיכת שמיים.

כיצד נראית שגרת העבודה שלך?

היומיום שלי דינמי ונע בין עבודת הסטודיו והעשייה האקדמית. תמיד משאירה שני חלונות פתוחים: אחד ליצירה חופשית, ספונטנית ואקספרימנטלית והשני לזמן בהייה.

על מה את עובדת בימים אלה?

לאחרונה מבססת ומגבשת כיוון מחקר אקדמי עתידי ובימים האלה ממש, עובדת יחד עם ירון שין (Jewboy)  על פרויקט לשבוע העיצוב ירושלים.

אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?

‎מערכת היחסים העמוקה בין האדם למכונה, כל האלוהות המודרנית הזו, הם נושאים שאני מהרהרת בהם באופן יומיומי, במובן החזותי והרעיוני.

האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלך – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם את עוסקת?

דאטה הוא חומר גלם מבוקש ואחד המשאבים הנצרכים ביותר בטבע, על שלל קני המידה שלו מאז ומעולם. ככל שהזמנים מתקדמים, הדאטה זמין ונגיש יותר. בתוך זה, מעניין אותי החיבור בין דאטה לפואטיקה, בין לוגיקה לרגש, והאפשרות לתרגם מידע ומערכות נתונים לחוויה אנושית חזותית אינטראקטיבית שמעוררת שאלות ומציעה התבוננות מחודשת.

ספרי על העבודה שאת מציגה בביאנלה יחד עם דריה ניחמוב, מה הוביל אתכן אליה ומה עומד מאחוריה?

יחד עם דריה ניחמוב, העבודה נוצרה מתוך שאלה איך אפשר לתרגם את המפגש בין דאטה ופואטיקה לחומר. בדקנו כיצד סיפור מקראי ופואטי, המתאר עבודה אלוהית של יצירה וסדר, יכול להפוך למערכת חזותית מבוססת נתונים. נקודת המוצא הייתה קריאה מחודשת בסיפור הבריאה, שממנה יצאנו לאיסוף נתונים מדעיים עכשוויים על העולם כפי שהוא מוכר לנו היום. העבודה מציגה מתח בין מדידה מדויקת לפרשנות אישית: בין הרצון לארגן את העולם למספרים וקטגוריות, לבין ההבנה שהחוויה האנושית של טבע, בריאה וקיום היא אורגנית ולעיתים לא ניתנת לכימות ומדידה.