ביקור סטודיו: פרויקט מיוחד בבלוג
תמונות וסיפורים מהסטודיו של אמני הביאנלה
כל יצירה נושאת בתוכה סיפור שלא תמיד מסופר בתערוכה. סדרת הפוסטים "ביקור סטודיו" מאפשרת לפגוש את אמני הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במקום האינטימי שלהם – הסטודיו שבו הרעיון הופך לחומר. הם משתפים אותנו בתהליך היצירה ובשגרת העבודה, במקורות ההשראה ובסיפורים שמאחורי העבודות שמוצגות בתערוכה.
צילום: יעל ליכטנשטיין, צולם במסגרת פרויקט צילום אמני הביאנלה "מעשים וימים" במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
Disrupt.Design Lab
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
אברהם כהן, יובל ברגר, יואב דבס, אלון ניסן, בהובלת פרופ' שני ברט
אדריכלות ומחקר בתחום הייצור הדיגיטלי (digital fabrication) בדגש על הדפסה עם חומרים טבעיים או ממקורות מתחדשים.
איפה נמצא הסטודיו שלכם?
מעבדת Disrupt.Design, הטכניון, חיפה.
כיצד הייתם מציגים את עצמכם דרך הפרקטיקה היצירתית שלכם?
אנחנו פועלים בנקודת המפגש שבין אדריכלות, מדע חומרים וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. הפרקטיקה שלנו מתמקדת בפיתוח תהליכי ייצור רובוטיים והדפסת תלת־ממד, תוך שימוש בחומרים ביולוגיים ובפסולת עץ, כדי למתוח את גבולות החומר והמורפולוגיה ולנסח שפה מבנית חדשה, בת־קיימא. תהליך היצירה נע בין קוד, מידול וחומר – בין הסימולציה הדיגיטלית לפעולה הפיזית. אנו בוחנים כיצד ניתן לתרגם לוגיקות חישוביות ותכונות חומריות למערכות אדריכליות בקנה מידה ממשי. העשייה משלבת ניסוי, ייצור ובנייה, ומבקשת להגדיר מחדש את היחסים בין חומר, תהליך וצורה, תוך ניסוח חלופות לפרקטיקות הבנייה הקיימות.
מה נוכח סביבכם בזמן העבודה – חומרים, אובייקטים, דימויים, אור או סאונד המלווים את התהליך?
סביבת העבודה שלנו היא שילוב בין מעבדה לבית מלאכה: בין אם מדובר בציוד כמו זרועות רובוטיות, מדפסות תלת-ממד, מעט כלי מטבח וכלי מלאכה מסורתיים. לצידם נמצאים מודלים בתהליכי פיתוח שונים, ערמות של דגימות חומרים וחומרי גלם כמו שקי נסורת מבתי מלאכה, כל זה כמובן לצד מחשבים וכלים דיגיטליים. החלל הינו חלל משותף שבו אנחנו מעלים ומפתחים את הרעיונות, המעבדה נמצאת ומשקיפה אל הגן האקולוגי של הטכניון שהינו מקור השראה שאליו אנחנו תמיד אוהבים לצאת כדי לקבל רעיונות.
כיצד נראית שגרת העבודה שלך?
השגרה שלנו משתנה בהתאם לצורך, היא נעה בין תכנון דיגיטלי וכתיבת קוד למדפסות (Tool-path planning) לעבודה "מלכלכת" עם חומרים במעבדה והדפסות. זהו תהליך אינטגרטיבי ודואלי שבו הקוד מזין את החומר, והתנהגות החומר במציאות משפיעה חזרה על התכנון הממוחשב.
על מה אתם עובדים בימים אלה?
אנחנו ממשיכים בחקר, הן החומרי והן המורפולגי, כך שנוכל להבין כיצד לקחת פסולת עץ ולתת בה חיים חדשים, הן בלקדם את הדפסת העץ אל עבר עמידה בתקנים לצרכי הבנייה, ושילוב של חומרים חדשים בתערובת ההדפסה. במקביל, אנו מפתחים חומרים ביולוגיים חיים עבור תחום הבנייה, בעלי יכולת לבצע פוטוסינתזה, בדומה לעץ, ובכך מבקשים להרחיב את גבולות החומר האדריכלי אל עבר מערכות פעילות, חיות ונושמות. בנוסף, אנו מתעסקים בפיתוח טכניקות הדפסה מתקדמות וחקר ביצועים הנובע מכך, כיצד שינוי שיטת הדפסה משפיעה על אסתטיקה, ביצוע ועבודה עם חומר וגאומטריה.
אילו רעיונות, שאלות או תמות מעסיקים אתכם בתקופה זו – ברמה האסתטית, החומרית או המושגית?
אנחנו עוסקים בשאלה כיצד תהליכי עיצוב יכולים לנסח פרקטיקות חדשות בעולם הבנייה – תעשייה הנחשבת למזהמת ביותר ומנצלת את רוב המשאבים הטבעיים. מתוך כך נובע העיסוק בשאלה כיצד ניתן להפוך "פסולת" לחומר גלם מבני בעל ערך מוסף דרך טכנולוגיה. זה מתחיל מהתבוננות על צורה דרך גאומטריות מתמטיות מורכבות או עיצוב שמספר את תהליך הייצור שלו. בנוסף, אנו עוסקים בחומר עצמו, הן בפן האסתטי – שילוב של חלקי עץ שונים ומגוון של חומרים נוספים. אך גם בפן הביצועי, או במילים אחרות, כיצד ניתן לתעל את התהליך ברמה התרמית, האקוסטית והמבנית. קיימת גם מחשבה על שיטות הדפסה – כיצד תכנון ההדפסה ואופן ההדפסה מובילות למופע ולביצוע אחר. למכלול הזה יש שפה עיצובית ייחודית אשר מאפשר לנו להביא סגנון ואופן ביטוי אחר עם פוטנציאל יישום ויזואלי ואסתטי רחב.
האם חלו לאחרונה שינויים באופן העבודה שלכם – בקצב, בבחירת החומרים או בנושאים שבהם אתם עוסקים?
אנחנו תמיד נעים על המפגש בין מספר תחומים, כאשר העיקריים שבהם הם חומר, שיטת ייצור (בין אם היא מסורתית או דיגטלית) ותכנון דיגיטלי. העבודה עם חומרים טבעיים לא מאפשרת קיצורי דרך, היא דורשת להיות קשובים לדרך שבה שלושת התחומים הללו מזינים זה את זה. אנחנו בוחרים בכל פעם תמה או נושא אחר (כמו המיצג שלנו) ובוחנים אותו דרך שלושת התחומים, הקצב והתאמת החומר מוכתבים מהתמה והעיצוב שאותו אנחנו בוחנים וכמה מאתגר הוא את כל אחד מההיבטים.
ספרו על העבודה שלכם שמוצגת בביאנלה, מה הוביל אתכם אליה ומה עומד מאחוריה?
העבודה בביאנלה נולדה מתוך מחקר שמתנהל בין שלושה שדות: מגבלות החומר, מגבלות שיטת הייצור, וחקירה מורפולוגית. היא מבטאת דיאלוג מתמשך בין התכנון הדיגיטלי לחומר הממוחזר והמדפסת, דיאלוג שמנסה להגדיר מחדש מהו "טבעי" בעידן הדיגיטלי. העבודה מציגה עמוד מודפס מעץ ממוחזר וחומרים טבעיים בלבד, ניצב מעל גזע עץ, מקור הפסולת, כשיח בין הטבעי לדיגיטלי. הגאומטריה שהדפסנו שייכת למשפחת משטחים מתמטיים הנקראים TPMS – צורות שקיבלו את השראתן מהטבע. צורות אלו אינן ניתנות לייצור בשיטות מסורתיות, וההדפסה התלת-ממדית היא שפתחה את הדרך לממש אותן. קיים מחקר ענף על צורות אלו ועל השימוש בהן בתחומים שונים, אך מעולם לא יוצרו מחומרים טבעיים בקנה מידה אדריכלי. מכאן נבע האתגר החומרי והטכנולוגי של העבודה: כיצד ניתן, בעזרת חומר טבעי, להגיע אל צורה שמושרשת בטבע ומגלמת בתוכה הגיון תכנוני, אסתטי וקונסטרוקטיבי, ממש כמו עץ. אחד הקשיים המרכזיים שעלו במהלך העבודה הוא שהדפסת צורות אלו מחומר העץ אינה עולה בקנה אחד עם התכנון הדיגיטלי. ההתנהגות החומרית של חומר ההדפסה כמשחה רטובה, כבדה ומתכופפת סותרת את ההנחות של תוכנות הדפסה קונבנציונליות. לשם כך פיתחנו שיטת הדפסה ייעודית שאפשרה לנו להדפיס את הצורה. העמוד, שכולו מודפס מפסולת עץ, הוא ההוכחה למחקר הזה: גאומטריה מורכבת השואבת השראה מהטבע, שניתנת לייצור אך ורק בהדפסה תלת-ממדית, מאפשרת חיים חדשים לפסולת עץ.
