פודקאסט מעשים וימים: ביתן הזכוכית | אנריאטה אליעזר ברונר ולילך שטיאט

מה קורה כשיוצרות ויוצרים נכנסים אל אחורי הקלעים של אוספי מוזיאון? הפודקאסט החדש של הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2026 במוז״א, בשיתוף מגזין פורטפוליו, מתחקה אחר הפרויקטים המחקריים שנוצרו בביתני הקבע של מוז"א, מוזיאון ארץ-ישראל.

בכל פרק משוחח יובל סער, העורך הראשי של פורטפוליו, עם אוצרות ואוצרי הביאנלה וביתני הקבע של המוזיאון, ועם היוצרים שפעלו בהם, על תהליכי המחקר, המפגש עם האוספים הארכאולוגיים, ההיסטוריים והאתנוגרפיים, ועל האופן שבו חומרי העבר הופכים ליצירה עכשווית. שבעת הפרקים חושפים את הדיאלוג הייחודי שנרקם בין אוספי המוזיאון לבין אמנות, עיצוב ומחשבה עכשווית.

בפרק זה משוחח יובל סער עם אנריאטה אליעזר־ברונר, אוצרת־שותפה של הביאנלה ואוצרת ביתן הזכוכית, ועם האמנית והמעצבת לילך שטיאט, על הפרויקטים המחקריים שנוצרו בביתן הזכוכית במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2026. בעבודתה על דמעות ונשימה, שטיאט מתמקדת בממד הרגשי והפואטי של הזכוכית, בהשראת בקבוקי זכוכית ארוכי־צוואר שנמצאו במכלולי קבורה מן התקופה הרומית, הידועים בשם לַקְרִימֵרִיָּה (lacrimaria), אשר נחשבו בעבר ככלים לאיסוף דמעות האבלים. במיצב הנע בין נשימה, שבריריות וזמן, היא בוחנת כיצד חומר יכול לשאת בתוכו זיכרון, כאב ורגש אנושי.

בשיחה מספרת אליעזר־ברונר גם על הפרויקט המחקרי אבן בוחן של שחר קדם המוצג גם הוא בביתן. הפרויקט בוחן את הזיקה בין בזלת לזכוכית ואת תהליכי ההתמרה המשותפים לשני החומרים. דרך מחקר חומרי הנע בין אש, סלע וזכוכית, עבודתו חושפת את הפוטנציאל הטמון בחומר להשתנות וללבוש צורה חדשה.

האזינו לפרק 1 > ביתן הזכוכית | אנריאטה אליעזר־ברונר ולילך שטיאט