רטט, 2019, סטודיו דוקא

מה

פורצלן; יציקה לתבנית, עבודת אובניים, צביעת תת-זיגוג

מי

גילי אילן (נ. 1988), נדב ראוכוורגר (נ. 1989)

למה

העבודה מורכבת מסדרת כדי פורצלן דו-קוניים עם קווי מתאר חדים, צבועים בגווני כחול, אשר מוצגים בשורה מן הכהה אל הבהיר. גופם מעוטר בדגם מקורצף סדור בשיטת chattering שבאמצעותה היוצרים "פוצעים" את דפנות הכלי בעזרת כלי חד או בעזרת מַקֵּדָה, תוך ניצול של התנועה הסיבובית של האובניים.

צירוף ברור ונקי בין צורה לטיפול בפני השטח, מטשטש את הגבולות בין האדם למכונה; בין החד־פעמי, הקונספטואלי והאמנותי לבין התעשייתי, התכליתי והפונקציונלי. בין הפעולה הפתאומית והייצרית אל מול הדקדקנות האינסופית של העשייה בקראפט.

"בהתבוננות בעבודות נראה כי מדובר בחקירה של טכניקה בלבד, אך ישנו משקל שווה לצבע ולעיטור הכמעט מכניים. בנוסף, טכניקת העיטור מעלה שאלות לגבי תהליך הייצור: האם היה שימוש במדיה דיגיטלית או מדפסת תלת מימד? האם היה שימוש במכשיר מכני? ידני? אוטומטי?

על ידי הנצחת המתח הזה, יצירה זו מפגישה עיצוב עכשווי עם מסורת, בין המסורתי לאקספרימנטלי, כך לצופה נשארת הרגשה של משהו מוכר עם ״טוויסט״ חדשני".

גילי אילן, נדב ראוכוורגר

איפה

העבודה מוצגת במרכז אדם ועמלו, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.