הביתן סגור לרגל שיפוצים
בביתן מוצגים חפצי קודש וחול יהודיים מאוסף היודאיקה והפולקלור של המוזיאון, לצד יצירות אמנות עכשווית השופכות אור על המשמעויות התרבותיות, הדתיות והחברתיות של חפצים אלו וקושרות אותם לזמננו.
התצוגה הראשונה עוסקת ביודאיקה מקומית ומגוללת את סיפורם של חפצי היודאיקה שנוצרו בארץ החל מסוף המאה ה-19 ועד לשנות ה-60 של המאה ה-20. התהוות הלאומיות והתרבות הישראלית על התמורות שחלו בה בשנים אלה, באות לידי ביטוי בעיצוב ובמשמעויות הסמליות של חפצים אלה אשר שיחקו תפקיד מרכזי בבניית דמותו של היהודי החדש בארץ.
בתצוגת חגי ישראל ומעגל החיים היהודי מוצגים חפצי יודאיקה ששימשו קהילות יהודיות ברחבי העולם. חפצים אלה מעוצבים ומעוטרים בצורה האופיינית למוצאם הגיאוגרפי, ומלמדים על אורחות החיים והמנהגים היהודיים בחגים, בטקסים ובמעגל החיים. התצוגה נפתחת במבואה המתמקדת בסמלים ובמוטיבים הטיפוסיים לתשמישי קדושה ומצווה יהודיים, דוגמת מנורת שבעת הקנים ומגן דוד. ארון תצוגה מיוחד עוסק בנקודות המפגש שבין היצירה היהודית, הנוצרית והמוסלמית. כמו כן, מוצגים חפצים ששימשו בטקסים ובאירועים משפחתיים שהם חלק ממעגל החיים היהודי, דוגמת תיקים לתפילין, טליתות לבר המצווה, תלבושות לטקסי חתונה מעדות ישראל, תכשיטים, קמיעות להגנה ולרפואה ועוד. חלק נוסף מוקדש לאוסף הכתובות המעוטרות בשלל מוטיבים סמליים, ובסגנון המאפיין את ארץ מוצאן. מולן מוצגת יצירתה העכשוויות של אמנית הטקסטיל אדוה קרמר "כתובה 2020" , המבקשת לעורר דיון על מוסד הנישואין בישראל בימינו.
בחלל מיוחד מוצג בית כנסת מהמאה ה-18 אשר הובא במיוחד למוזיאון מהעיירה טרינו ורצ'לזה (Trino Vercellese) שבחבל פיימונטה בצפון מערב איטליה. ארון הקודש, המכונה "היכל" בלשון יהודי איטליה, הוא יחיד מסוגו בארץ, ומעוצב בסגנון הבארוק והרוקוקו האופייניים לאזור באותה תקופה. הארון מעוטר בחלקו העליון בסמל לוחות הברית, ועל דלתותיו מגולף דימוי של בית המקדש בירושלים.