ביתן קדמן למטבעות

התצוגה בביתן מגוללת את סיפור אמצעי התשלום מראשיתם ועד לימינו, תוך שימת דגש על תולדות ארץ ישראל בראי המטבע, ומחולקת לחמישה מדורים.

לפני היות המטבע
במדור זה מוצגים חפצים שונים ששימשו אמצעי תשלום בחברות שטרם ידעו מטבעות. בחברות אלו נהגו לרוב סחר חליפין ושקילת מטילי מתכת במאזניים.

ראשית המטבע – מטבעות היוונים (לרבות מטבעות הממלכה הפרסית, מטבעות אלכסנדר מוקדון, מלכי בית תלמי ובית סלבקוס)
המצאת המטבע במאה ה-7 לפנה"ס שינתה את פני המסחר בעולם העתיק. אמצעי תשלום מהפכני זה, שראשיתו בלידיה שבאסיה הקטנה, התפשט במהירות בכל רחבי העולם היווני.

מטבעות ארץ ישראל
במדור זה מוצגים מטבעות שנטבעו בארץ ישראל על ידי רשויות יהודיות או נוכריות למען היהודים, מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה. ביניהם: מטבעות "יהד" מהתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה, מטבעות החשמונאים, מטבעות שושלת בית הורדוס, מטבעות הנציבים הרומיים ביהודה, מטבעות מלחמת היהודים ברומאים, מטבעות "יהודה השבויה" ומטבעות מרד בר-כוכבא, אשר חותמים את הטביעה היהודית בעת העתיקה.

ארץ ישראל בצל הממלכות
ממלכות רבות שלטו בארץ ישראל במשך הדורות, אך מכולן הטביעה הממלכה הרומית את החותם הבולט ביותר. 40 ערים בארץ ישראל ועבר הירדן טבעו מטבעות והם מהווים מקור מידע מרתק להיסטוריה של הארץ. התפתחות הנצרות הביאה לשינוי מהותי, כשאת מקום הדגמים האליליים תופסים נושאים נוצריים כמו הסמל של ישו והצלב. לאחר כיבוש הארץ בידי הערבים (640 לספירה), בימי הח'ליף האומיי עבד אלמלכ אבן מרוואן, נערכה רפורמה בעיקבותיה נאסר על הטבעת דמויות. משהשתלטו הצלבנים על המזרח, הם טבעו בעיקר מטבעות כסף ועליהם צלבים וסמלים מקומיים.

מימי הביניים עד לזמננו
האיובים, הממלוכים והעות'מאנים שלטו בארץ עד ראשית המאה העשרים. בשלהי התקופה העות'מאנית השתמשו תושבי הארץ במטבעות תורכיים ואירופיים. בראשית המנדט הבריטי בארץ עברו כאן לסוחר המטבעות המצריים ובשנת 1927 החלו לטבוע מטבעות מנדטוריים.
מטבעות מדינת ישראל, מראשיתם בתש"ח ועד ימינו, מבטאים את הקשר ההיסטורי בין המדינה המתחדשת ומורשתו העתיקה של העם. הדגמים המופיעים על המטבעות שאולים ברובם מהמטבעות היהודיים הקדומים.