במבט ישיר וחומל, ללא פאתוס, נוגע הצלם ראאד בואיה ברבדים הפנימיים והעמוקים של מצולמיו, משקף מן האמת החבויה בזהותם ומספר את סיפורם. הקומפוזיציות הפשוטות והפורמט הריבועי בשחור־לבן של התצלומים יוצרים מעין "חלונות" אל הנפש, או כדברי בואיה – "דיוקן טוב מעיד על הרגע שבו שתי נשמות, זו של הצלם וזו של המצולם נפגשות". בואיה נולד ב־1971 בכפר קטנה (Qatanna) שליד ירושלים. ילדותו ונעוריו רצופים הישרדות ועבודה במגוון עבודות בהן: רועה צאן, פועל בניין בהתנחלויות ומוכר בשוק בעיר העתיקה, שם נחשף למדיום הצילום. בראשית שנות האלפיים למד בבית הספר לצילום מוסררה בירושלים. עם סיום לימודיו התקבל למלגת שהות ויצירה בקריית האמנים "הסיטה" בפריז, ומאז 2006 חי בעיר ויוצא ממנה למסעות צילום. בלב יצירתו נמצאים אנשי קטנה, כפר הולדתו ברשות הפלסטינית, שאליו הוא חוזר לביקור מעת לעת; אך גוף עבודתו רחב הרבה יותר וכולל תצלומים ממקומות שונים באירופה, באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה. זו תערוכה אנושית וחומלת המספרת על הקושי לחיות בעולם הזה. יופיים של התצלומים חותר אל ה"נשגב", והם נוגעים בספקטרום האנושי, בין ה"יפה" ל"קשה". בתצלומיו, חוזר בואיה אל שתי המולדות: אל כפר הולדתו ואל פאטמה אמו, אל השחור והלבן. חזרה זו מתבהרת במילותיו המשמשות כהשראה לשם התערוכה – "בתצלומי השחור לבן שלי, על כל גווניהם וצלליהם, השחור הוא החיים והלבן הוא האמנות".
