292 מוזיאון ארץ ישראל

עטרות


מושב ראשון בהרי יהודה

 

עטרות, מראשוני מושבי העובדים בארץ, נהרס במלחמת העצמאות כמעט עד היסוד; נותרו רק שדה התעופה הנטוש וחלקת קבר אחים "שומרי המקום" שמה - שריד לבית העלמין של היישוב.

בשנת 1912 נרכשו אדמות בקלנדיה וסביבותיה על-ידי החברה להכשרת היישוב (חברה שרכשה קרקעות בארץ-ישראל והכשירה אותן להתיישבות יהודית) עבור קרן קיימת לישראל. בתום מלחמת העולם הראשונה עלתה למקום קבוצת חלוצים שהקימה במקום משק ויישוב.בשנת 1923 החליטה הקבוצה להקים מושב עובדים, עטרות שמו, שהצטרף לתנועת המושבים שהוקמה זמן קצר קודם לכן בנהלל. באותה שנה הוקם בשטח עטרות שדה תעופה בריטי, דבר שהותיר בידי חברי המושב רק עשרה דונם אדמה לעיבוד.

במאורעות 1929 היישוב נהרס כמעט כליל בידי הפורעים הערבים, אך הצליח להדוף את תוקפיו. בשנות המרד הערבי הגדול (1936-1939) יד היישוב התקפות עליו ועל התחבורה ממנו ואליו, שגבו את חייהם של חמישה חברים.

המושב המבודד, המוקף כפרים ערביים, היה המוצג הצפוני של ירושלים במשך שנות קיומו ומתחילת מלחמת העצמאות. באפריל 1848, לאחר חודשי מצור קשה פונו הנשים והילדים, וביום הכרזת המדינה 14 במאי 1948 הצטוו יתר החברים להתפנות ולחבור למגני נווה יעקב. משם הם ראו למחרת כיצד בתיהם עולים באש ומפעל חיים בן 28 שנים מגיע לקצו. כעבור יומיים, ב-16 במאי, לאחר קב קשה, נאלצו המגנים לפנות גם את נוה יעקב ולצעוד עם ליל להר הצופים. לאחר חודשי נדודים ארוכים, מירושלים הנצורה דרך יפו, התיישבו חברי עטרות במושבה הטמפלרית הנטושה וילהלמה, שקיבלה את השם בני עטרות.

 

אוצרת: כנרת פלטי

מ-3 במאי 12 עד 31.7.12