לצאת מבלי לחזור



 

 رحلة بدون رجعة  "Leaving, never to return"

 

מחווה ליהודי ערב ואיראן

 

"לצאת מבלי לחזור - רִח׳לה בידון רג׳עה״ נוצרה במסגרת סדרת תערוכות במוז"א - מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב - בנושאי עלייה, הגירה ורב-תרבותיות בישראל, כמחווה לקהילות היהודיות בארצות ערב ובאיראן. מיצב, הכולל פריטים נבחרים מתרבויותיהן של עשר קהילות יהודיות מהמרחב המוסלמי, מוביל את הצופה בנתיב מסען לישראל.

שם התערוכה ניתן לה בהשראת החותמת, שהוטבעה בתעודות היציאה ועל מזוודותיהם של מאות אלפי יהודים: رحلة بدون رجعة (בפירוש מילולי: נסיעה בלא חזרה). לצד שורשיות וחיבור לתרבויות ארצות האסלאם שבתוכן חיו, ידעו היהודים במהלך כל הדורות, וביתר שאת בעת החדשה, גם תלאות שאילצו אותם לעקור ממקומותיהם. העלייה לארץ, שהייתה לרובם בגדר משאת נפש -  חלקם עשו זאת ממניעים דתיים וציוניים עוד בטרם אולצו לצאת או גורשו בהמוניהם לפני הקמת המדינה ולאחריה -  הייתה לפרידה כואבת מארצות המוצא ולמסע ארוך ומפרך אל הישראליות, שהדיהם מלווים אותנו עד היום.

במשך למעלה מאלפיים וחמש-מאות שנים חיו מאות אלפי יהודים בקהילות עתיקות ומשגשגות בצפון אפריקה ובמזרחה ובמזרח התיכון -  מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, לבנון, סוריה, עיראק, תימן יעדן, איראן. המבקר בתערוכה מוזמן למסע סמלי בין הקהילות במדינות אלה ועד למדינה השתים-עשרה, ישראל, מעין פתיחת מעגל או סגירתו. זהו מסע אל האנשים ואורחות החיים כמו גם אל קולותיהם של בני הדור השני והשלישי; אלה מובאים בעבודות אמנות מתחלפות של יוצרים ישראלים צעירים בהשראת מורשתם.     

הכנת התערוכה הייתה עבורי מסע בזמן למקומות שבהם גדלו אבות אבותי, לארצות שבהן חיו ויצרו יהודים, שצאצאיהם מהווים כיום יותר ממחצית אוכלוסייתה של מדינת ישראל. קהילותיהם חוו פריחה תרבותית, שניכרו בה השפעות הסביבה המוסלמית שבתוכה חיו. על כך מעידים המוצגים שנבחרו לגלם את קורותיהן: חפצי קודש וחול, תצלומים, מסמכים, עדויות וקטעי וידאו וצילומים. בחירתם של אלה מסייעת בפענוחו של צופן תרבותי, חברתי, דתי ופוליטי של קיום יהודי בן אלפי שנים. מלאכת הצמצום בבחירת המוצגים הציבה אתגר, שהרי לכל קהילה סיפור ייחודי לה, עד כדי כך שניתן למצוא הבדלים אפילו בין קהילות אותה ארץ , כמו בין קהילות חלב ודמשק בסוריה, אלכסנדריה וקהיר במצרים, תואנסה וגראנה בתוניסיה.

מנגד, קיים גם המכנה משותף של חיים יהודיים במחוזות האסלאם, שקשר את אנשי הקהילות הללו בקשר בל יינתק, העובר כחוט השני בתערוכה ומתגלם ב'טליתות' המשמשות מצע לתיאור קורותיהם. דימוי הטלית הוא בהשראת אירוע שהתרחש במחנה-העבודה ג׳אדו בלוב במלחמת-העולם השנייה, לאחר הכיבוש הנאצי: קצין, שנכנס לצריף שבו הצטופפו כמאה איש, בדק באצבעו את קורות העץ המאובקות ואיים בהטלת עונש כבד אם לא יושלט ניקיון במקום. יושבי הצריף לא ידעו במה יסירו את האבק, הרי בקושי בגד ללבוש היה לגופם. אז הוציא אחד הגברים את הטלית שלו, ניתק ממנה את הציציות והפך אותה למטלית. וכך יותר מששמרו היהודים על הטלית, שמרה זאת עליהם.

תערוכת המחווה שלפניכם היא אך צוהר לעולמן העשיר של עשר קהילות ישראל על החיים העשירים, מסורתיים ומודרניים, שהתנהלו בהן; בה בעת, היא יד זיכרון להן כמו גם קריאה לתחייה תרבותית ישראלית, ומורשת גאה.   

 

אוצרת: דנה אבריש

עד 31 ביולי 2019

 

 

סיורים מודרכים לקהל הרחב // כלול במחיר הכניסה

שבת 23.2 ו-2.3 בשעות 11:00 ו-12:30

 

שלישי במוז"א 19.2 // פוטותראפיה, תמונות הנפש, הרצאה: דנה בירן, סיור בתערוכה

https://eventbuzz.co.il/qwap8