חממת בצלאל: מגדל תצפית ומקרה הברירה המלאכותית - מוזיאון ארץ ישראל

חממת בצלאל: מגדל תצפית ומקרה הברירה המלאכותית


צילום: טל ניסים

התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל, מתארחת בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב, מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל.

החממה בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב: במסגרת הביאנלה הוזמנו גופים אקדמיים להשתמש במגדל התצפית (הקומה השנייה של גלריית המגדל) כבמעבדת מחקר: התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל; CIRTex – מרכז בלומנטל לחקר טקסטיל בישראל, שנקר; miLAB – המעבדה לחדשנות במדיה, בית הספר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה; קבוצת חילוף חומרים, שמרכזת מרצים בכירים לעיצוב. התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל, מתארחת ראשונה במגדל התצפית.

מגדל תצפית ומקרה הברירה המלאכותית

התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2020, מוז"א

אוצרי התערוכה במגדל התצפית: תומר ספיר ומאיה בן דוד

עיצוב התערוכה במגדל התצפית: תומר ספיר

למגדלי תצפית מספר ייעודים: תקשורת, ביטחון, תיירות, מדע ופיקוח. המילה תצפית כוללת את המילה צפי. השאיפה לחזות את הבאות בחקר האבולוציה והניסיון לשער כיצד יתפתחו המינים מעוררים שאלות אתיות ופוליטיות על התערבות בתהליכים טבעיים, לעיתים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כמו הנדסה גנטית.

ברירה מלאכותית מתערבת במערך הגנטי של אורגניזמים לצורך חידוד תכונות מסוימות או החסרתן של אחרות. היא משתמשת בפעולות יזומות של רבייה סלקטיבית, מתערבת בברירה הטבעית, ומפתחת זנים שלא היו מתקיימים ללא התפתחות המדע והתרבות.

המפגש בין ״מגדל התצפית״ ל״ברירה מלאכותית״ מאפשר לחשוב על המעשה העיצובי כתהליך מחקרי, אבולוציוני ומשתנה, שמוביל להתפתחויות ולגילויים חדשים. הפרויקט מתפקד כמרכז החוזה וממפה מגמות עולמיות הנוגעות בשינויים חברתיים, ביולוגיים, מגדריים, טכנולוגיים וסביבתיים. זאת, באמצעות פעולות עיצוב בעלות אופי ביולוגי, אנתרופולוגי, גיאולוגי, ארכיאולוגי, חומרי והנדסי/פיזיקלי.

הפרויקט מציג תוצרים נבחרים של מספר קורסים בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומורכב משלושה חלקים: תצוגה קבועה, סביבת עבודה דינמית ותוכנית ציבורית. הוא מזמין לחשוב על המושג ״תצפית״ כחלק מתהליך יצירה מחקרי: התבוננות אקטיבית, ניתוח מידע, קבלת החלטות ונקיטת עמדה.

חממת בצלאל – עיצוב התערוכה ופעולת האוצרות

בהקשר לתמה של הביאנלה “און/אוף ,”פעולת האוצרות בחנה את מערכות היחסים והחלוקות המקובלות שבין עבר/הווה/עתיד, קראפט/טכנולוגיה, ישן/חדש וכו'. שאפנו ליצור מרחב שבו מוצגים פרויקטים קיימים לצד כאלה המתפתחים בחלל, באמצעות תכנית הרזידנסי, לאורך חודשי הביאנלה ומשולבים בתוכנית של אירועים ציבוריים. כל זה יהווה חלל מחקרי, דינמי, משתנה, מתפתח, צובר ופתוח לקהל. התערוכה תעבור אבולוציה כגוף ידע מצטבר. הפרויקטים שנבחרו הם בעלי אופי מחקרי פסאודו מדעי, שמקיימים מערכת חוקים נתונה המאפשרת מקום לאקראיות ולתגליות מפתיעות. פעולת האוצרות אספה וחיברה חלקים מפרויקטים שונים ושזרה אותם למרחב עצמאי. הדגש שלנו היה על התהליך עצמו, כאשר ההנחה היא שלכל תוצר יש פוטנציאל להוביל לשלב חדש ולהסתעפות לא צפויה.

שפת התצוגה מתחברת לעולמות של חדרי פלאות, אוספים מוזיאליים, סביבות עבודה וארכיב מדעי. בחלל העליון בחרנו להיצמד לעמוד המרכזי שנמצא בחלל המגדל ולשמור על הפנורמה, כדי לאפשר את המבט החוצה, לשים את המבקר גם כמתצפת בעצמו, מביט לעבר האופק, ולאפשר למשתתפי הרזידנסי להתייחס לנוף כרכיב וכחומר לפעול אתו בתקופת שהותם במקום.

צילום: טל ניסים
צילום: טל ניסים
צילום: טל ניסים

התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב – חדרי פלאות, אוספים מוזיאליים, סביבות עבודה וארכיב מדעי. עיצוב התערוכה: תומר ספיר; צילומים: טל ניסים

לאור האופי התהליכי של הפרויקט, אזור הרזידנסי תוכנן כעמדות עבודה פעילות המאפשרות ליוצרים המתארחים בהן לעבוד לאורך זמן התערוכה. סביבה זאת עוצבה כך שתענה על מספר צרכים: סטודיו שהוא גם אינטימי וגם מאפשר תקשורת ותיווך הפרויקט עם קהל וקיום שיחות פתוחות למבקרים במקום. כלומר, מרחב עבודה ותצוגה. המתח בין הפרטי לציבורי הצריך מערכת שלעתים היא חשופה ולעתים מוגנת ע"י חוצצים ואזורי מידוף המציגים את תוצרי התהליך המצטבר. שתי העמדות נשענות על קיר ארוך משותף, עליו מוקרן בלופ וידאו השופך אור על הפרויקטים המוצגים.

צילום: תומר ספיר
צילום: תומר ספיר עמדת העבודה באזור הרזידנסי, על הקיר מוקרן וידאו השופך אור על הפרויקטים המתארחים ברזידנסי

העבודות המוצגות בחממה מתייחסות לכמה מקבצים, עבודות הווידאו לאורך המדרגות המובילות לחלל המגדל עוסקות בהקשרים פוליטיים-חברתיים. העבודות בחלל הקבוע מתחלקות לשני צדדים בצורה סימטרית בהתאם לחלל, צד אחד עוסק בשאלות הקשורות בארכיאולוגיה/גאולוגיה והצד השני עוסק ביחסים עם העולם הביולוגי והצומח. במעלה המדרגות, לכיוון הגג, המבט מופנה בהתאמה לחלל והחוצה, לכוכבים לעבר עתיד של חיים חדשים.

תוכנית הרזידנסי

במסגרת התערוכה תתקיים תוכנית רזידנסי שבמהלכה יתארחו צמדים של סטודנטים או בוגרים לתקופות של כשבועיים/שלושה שבמהלכם יעבדו בחלל התערוכה בפורמט של "סטודיו פתוח". הפרויקטים שנבחרו לתוכנית הם בעלי אופי מחקרי, בהתאם לתמה של התערוכה במגדל התצפית. כל יוצר יקבל עמדת עבודה ומידוף שיתפקדו כסביבת עבודה וכאמצעי תצוגה של תוצרי תהליך המחקר. מתוך כך, עמדות העבודה ישתנו לאורך ימי התערוכה בהתאם להתפתחות האבולוציונית של כל פרויקט ותוצריו, וכמובן גם מתוך תחלופת המתארחים שיפעלו במסגרת התוכנית. בשעות בהן פועלים היוצרים בחלל, קהל המבקרים עד לתהליך העבודה ומוזמן לפגוש ולשוחח איתם על הפרויקטים.

מאיה אטשטיין – INNEROOM

הקורונה הביאה עמה ריחוק פיזי. על רקע הריחוק בחנה אטשטיין האם ניתן לייצר קרבה ו/או סנכרון בין אנשים הנמצאים בחללים מרוחקים. דרך פלטפורמת ZOOM היא בדקה את ערך הפסקול של הגוף אל מול אנשים שנמצאים בחלל אחר באותו זמן.

הפרויקט המסכם של מאיה אטשטיין במסלול טכנולוגיה בתוכנית (מנחה: שראון פז), בוחן כיצד האזנה לסאונד המתרחש בגופנו באופן טבעי ובזמן אמת, מהווה כלי לאינטרוספקציה – התבוננות לעולמנו הפנימי. אטשטיין חוקרת כיצד ניטור, תיעוד, פענוח והמחשת DATA יכולים להשפיע על הגוף והנפש ולסייע לנו לשפר את איכות החיים.

דרך אמצעים טכנולוגיים המתממשקים לגוף, אטשטיין מזמינה את הצופים להאזין לפעימות לבם ולזרימת דמם ולאחר מכן לאלתר נעימה קולית באופן אינטואיטיבי על גבי המקצב לו הם מאזינים. כך, במהלך שלם – הופכים הגוף והנפש לכלי תהודה – מהפנים אל החוץ וחזרה.

מאיה אטשטיין – מעצבת מוצר וחוויה המתמחה במחקר ופיתוח מוצרים, שירותים ותהליכים המבוססים על מחקר עיצוב ממוקד אנוש, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים ומתודולוגיות עיצוב שירות.

מאיה אטשטיין ועמדת העבודה שלה. צילום: תומר ספיר
מאיה אטשטיין ועמדת העבודה שלה. צילום: תומר ספיר
מאיה אטשטיין ועמדת העבודה שלה. צילום: תומר ספיר

רון שפרן – זיכרון רנדומלי

כשהיה בן עשר נהג רון שפרן לקחת מטבעות מהאוסף שלו ולהניח אותם על פסי הרכבת שנראים גם כיום ממגדל התצפית. כאשר נזכר בזה החליט לייצר אוסף חדש באותה שיטה. התוצאה היא רנדומלית לחלוטין והשליטה היחידה על התוצר נעוצה באופן ההנחה על פסי הרכבת.

הפעולה שמבצע שפרן בהווה יוצרת אובייקטים שנראים כאילו נלקחו מן העבר, מעין ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים. במסגרת הביאנלה ימשיך לייצר "עתיקות" חדשות וייצור קטלוג ובו טקסטים ותצלומים אשר יתעדו את הממצאים בהשראת רשות העתיקות.

רון שפרן – לאחר קריירה צבאית, נכנס שפרן לעולם העסקים ושימש כסגן נשיא בחברה בינלאומית. לפני כארבע שנים נכנס לעולם היזמות, מכר את חברת הסטארט אפ הראשונה שלו וכיום הוא עובד על חברת סטארט אפ שנייה בתחום הרחפנים. את לימודי העיצוב והטכנולוגיה לתואר שני בבצלאל החל בשנה שעברה, מתוך הבנה כי עיצוב הוא מרכיב משמעותי בתהליך הפיתוח לצד הטכנולוגיה והעולם העסקי.

רון שפרן בעמדת העבודה. צילום: תומר ספיר
רון שפרן בעמדת העבודה. צילום: תומר ספיר
רון שפרן בעמדת העבודה. צילום: תומר ספיר
רון שפרן בעמדת העבודה. צילום: תומר ספיר

בהמשך תוכנית החממה של בצלאל, יתארחו בגלריית המגדל הצמדים הבאים: אריאל לביאן ומיכל אביתר; עמרי פישר וסתיו מנדלבאום; טל ניסים ונעמי סלייני; בן לב ובילי רגב

מנחים:
תומר ספיר, מאיה בן דוד, יהונתן הופ, ד"ר רומי מיקולינסקי, אייל פריד, דנה בן שלום

משתתפים: מיכל אביתר | נמרוד אזולאי | מאיה אטשטיין | נעה אילן | הגר ארד | ליה ברוס | רינת גולדברגר | ענת גולן | לירון דובר | מיכל זגגי | רונה זינגר | מאיה זכאי | דניאל חזקיהו | בן לב | אריאל לאביאן | גדי ליסק | מרווה מור | סתיו מנדלבאום | טל ניסים | נעמי סלייני | ויטלי עונג | עומרי פישר | שי צוקר | עמית קידר | בילי רגב | יוסף רג׳בי | תום רזניקוב | יערה שטנר | הילה שמיר | רון שפרן