עבודות חוץ

במרחבים הפתוחים של המוזיאון ובמגדל התצפית מוצגות עבודות בעלות אופי מיצבי, פיסולי או אדריכלי. כל אחת מהן מייצרת סביבה. העבודות מתייחסות לתפקיד היוצרים והיוצרות כאל כוח מיטיב, אקטיבי שנוקט עמדה ביחס לעולם ולעתיד הישרדותי, בר קיימא, שוויוני, אמפתי וסולידרי. הן עוסקות במגוון נושאים: סביבות מחייה, מנוחה או התכנסות; עבודות הנוגעות במחקר, במדע, בטבע ובמגוון הביולוגי; עבודות שמשתנות לאורך הזמן וכאלה שעוסקות בסאונד, באור ובתנועה.

במהלך המאה ה־19 שרידים של פסלי ענק עתיקים הוצגו לקהל הרחב, עוררו בצופים הערצה וגעגוע לעבר המפואר של האנושות. אוזימנדיאס, הסונטה המפורסמת של המשורר פרסי ביש שלי, מתארת את מה שנותר מפסל אדיר ממדים של רעמסס השני – רגליים עומדות בחול. סשה סרבר ממשיך את מחקרו על פסלים עתיקים, סמלים תרבותיים וארכאולוגיים, שיוכם והקנייתם, ועל האופן שבו העתקת נכסי תרבות מהמקום שבו נוצרו למוזיאון או לפארק ארכאולוגי מלאכותי משנה את יחס הצופה אליהם.

עבודה מותאמת מקום, מעין הצעה אדריכלית, שנוצרה עלי ידי איוטה עבור חצר הלחם. העבודה מוצבת במרכז הגורן, אתר ששימש משחר ההיסטוריה לעריכת טקסים ולהתכנסות חברתית. שלד האוהל שלעתים משמש כמחסה, כמקום מגורים וכמסתור, מתחבר בעבודה זו ליריעות טקסטיל סרוגות בעבודת יד שמקיפות את העבודה. היריעות מורכבות ממודול עשוי בטכניקת סריגה מסורתית, "ריבועי סבתא", שנסרגו משאריות חוטים, גם במהלך שהייה בדרכים ולכן נחשבו למאפיין נוודי. המודול המחורר משמש כאבן בניין עם איכויות של משרביה החוצצת בעדינות בין החוץ לפנים.

גליה הילי פסטרנק מתבוננת על גופה החי ככלוא בתוך כד ומגוללת על פניו את סיפורה של אישה, אם ויוצרת בת דמותה. ישות שחייה נחלקים לעונות פנימיות ועמוקות, הישרדותיות ויצריות. היא מתבוננת בפרק זמן מעגלי, ומאפיינת אותה בעבודה 365 ימים, בשתים עשרה איכויות, הלכי רוח, מצבי תודעה, גוף, רוח ונפש, שמסופרים בציור פולקלוריסטי עכשווי. על פניו של הכד, המכל הקדוש, מצוירים סיפורי מסורת ותרבות עכשוויים והם מתארים את פחדיה הגדולים ואת תשוקותיה של האמנית: הפחד להיות שקופה, להיכלא, להינטש ומנגד ההשתוקקות לאהבה, לאמון, להכרה ולריפוי בעולם שמערבל ובולע את בנותיו חיים, וכולא אותן בתוך כד.

העבודה נוצרה בהשראת גולם כסוף של פרפר שחי ביער האמזונס. המעטה של הגולם דמוי מראה והוא מאפשר לו הסוואה והגנה בשלב פגיע של השתנות. נובויה ימגוצ'י מאמין כי אנו חיים בעידן של טרנספורמציה לעבר דרגה גבוהה יותר של תודעה וכי העתיד שלנו מתהווה על ידי תודעה אנושית קולקטיבית. העבודה מייצרת מרחב חווייתי לטרנספורמציה תודעתית. בניגוד למתכת המבהיקה, עם הכניסה פנימה המבקר עטוף בסיבים, בדומה לחוויה תוך גופית. הפסל מכיל עבודת סאונד שהיוצר הקליט בצפון יפן, ובה מופיע קולו של חרק ההיגורשי אשר נשמע בטבע בפרק זמן קצר, מסוף הקיץ ועד לסתיו – מעט לפני הזריחה כשהאור עדיין עמום ומיד לאחר השקיעה. זהו צליל מדיטטיבי שקט המהדהד בתוך העבודה, לאורך כל שעות היום ולאורך כל תקופת הביאנלה.

על רקע המשבר הסביבתי העולמי, תפקיד שדה העיצוב בתקופת האנתרופוקן מתווה דרכי חשיבה ופעולה חדשות. הפרויקט בוחן אתיקה חדשה, ומציע למעצבים לחבור לניסיונות של מדענים וביולוגיים ימיים להצלת אחת מהמערכות האקולוגיות הפוריות – שונית האלמוגים. Design-Tech, המעבדה לעיצוב בטכניון, הינה חלוצה במחקר ובפיתוח יצירת שוניות אלמוגים באמצעות הדפסה קרמית ובגישת "עיצוב מכוון טבע". התקנת שוניות קרמיות מודפסות בתלת־ממד במפרץ אילת הניבה תוצאות ביולוגיות מרהיבות. שונית לוויתן כקונספט עיצוב, מציעה להסיט את תיירות הצלילה מאזורי הגידול הטבעיים של האלמוגים אל מבנה על עמודים שאינו פוגע בשונית עצמה ואינו גוזל שטחי מחיה על קרקעית הים. האטרקציה התיירותית מאפשרת לצוללים לחוות סדרת צלילות באתר, תוך מנוחה על הסיפון העליון, ומציעה אלטרנטיבה בת קיימא לצלילה, להקלה על השונית הטבעית. כניסת הצוללים אל גוף הלוויתן, מתכתבת עם סיפור בריחתו של יונה הנביא ממשימתו האלוהית והיבלעותו על ידי הלווייתן.

האמנים והאמניות המציגים עבודות חוץ:

איוטה / Design-Tech / הטכניון / האני ח׳טיב / נובויה ימגוצ׳י / רינת יצחק / תום לאב / סשה סרבר / גליה הילי פסטרנק / משה רואס / אלון שיקאר / יניב שנצר