פנימה, 2019, עדנה אוליבר

מה

פורצלן; יציקה לתבנית. שריפות מרובות

מי

עדנה אוליבר, ילידת 1976

למה

אני מפסלת אובייקטים קרמיים מופשטים שיכולים לנוע ולהשתנות. הקו המנחה אותי הוא ליצור אינטרקציה בין האוביקט לצופה בכך שהאוביקט מזמין את הצופה לחקור תוך מגע, התבוננות, והקשבה. בעבודה יש קריאה למצוא את אפשרויות התנועה השונות ולשחק במשמעויות הנוצרות. הצורות הינן בעלות אורגניוּת וחיוּת, והתנועה מפיחה בהן רוח חיים. ישנן צורות הנעימות למגע כמו העבודה 'בתוך תוכו' המוצגת בביאנלה, וישנן אחרות שדוקרות ויוצרות חוויית מגע אחרת.

התנועה נוצרת מהרכבת יחידות אשר ננעלות תוך ניצול ההתכווצות בתנור הודות לרצף של שרפות מהאובייקט הפנימי לחיצוני.

העבודה התחילה מגרעין קטן בקוטר חצי סמ' ולאט עם כל שריפה הוספתי עוד קליפה. העבודה גדלה כך במשך חודשים עד שלאחר 12 שריפות הגיעה ל 12 ספירות הנעולות יחדיו. עם הגדילה גם הצלילים נהיו מגוונים ועשירים יותר והתנועה מעניינת יותר.

ספירה הינה אוביקט מתמטי פשוט אך כאשר מצרפים מספר ספירות יחדיו נוצרת אינטרקציה מורכבת אשר פותחת עולם רחב של אפשרויות. ספירות בעלות מרכז משותף מהוות בסיס למודלים רבים: מתיאור היקום בתקופה העתיקה ועד לתיאור הנפש והרוח בפסיכולוגיה המודרנית. בעבודה זו גם קיים קונפליקט בסדר הספירות, שכן תריסר הספירות נוצרו מהפנים לחוץ, אך העבודה נראית ונחקרת מהחוץ לפנים.

אני יוצרת מגוון גדול של אובייקטים, חלקם מתוחכמים ומהודקים, בעוד שאחרים פשוטים וילדיים. בעיניי זה חלק מהטווח האנושי, מטווח החשיבה שלנו. אני חושבת שאמנות יכולה ליצור עולם, וזה הדבר שאני שואפת לעשות, ליצור עולם שלא מסתדר בתבניות. בריבוי הפירושים של העבודות שלי אני מגלה שאכן נוצר עולם לא מוגדר הנלקח על ידי כל צופה למקום אחר – למקום שלו.

איפה

העבודה מוצגת במרכז אדם ועמלו, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.