קטלוג הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2020

כריכת הקטלוג כפי שהיא נראית משני צדיה: עברית (צילום: הדר סייפן), אנגלית (צילום: רוני כנעני)

460 עמודים, למעלה מ־250 עבודות, עשרות ימי צילום. קטלוג הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב 2020 הודפס, וזו הזדמנות מצוינת לשאול את קובי לוי (סטודיו הליגה) המעצב הגרפי של הביאנלה, כמה שאלות על אודות מיתוג הביאנלה, השפה הגרפית של התערוכה ועיצוב הקטלוג.

עיצוב הקטלוג הוא חלק ממיתוג הביאנלה – אירוע חדש שיתקיים בכל שנתיים במוזיאון – הרחב בבקשה על התהליך

עבודת המיתוג כללה תכנון ועיצוב הזהות של הביאנלה בכללותה כאירוע חוזר ובתוכה של התערוכה הנוכחית. היא החלה באיסוף ועיבוד של מידע וחומרים רבים ושונים – אודות הביאנלה עצמה, הקונספט האוצרותי המסועף לתערוכה הנוכחית, המרחב הפיזי של המוזיאון. כל זה בעבודה עם צוותי הניהול, השיווק, התוכן, העיצוב והאוצרות של המוזיאון והתערוכה כבמעין שולחן עגול.

לוח הזמנים הצפוף והיקף התערוכה דרש עבודה אינטנסיבית ומהירה גם בעיבוד המידע שנאסף לכיוונים רעיוניים ועיצוביים אפשריים, מתוכם נבחר ופותח אחד באופן מעמיק כך שיוכל להכיל את מגוון היישומים המתוכנן – החל בשילוט תוכן ומידע בתערוכה עצמה, דרך קמפיין שיווק חוצה מדיות ועד לקטלוג עצמו.

לוגו הביאנלה בנוי כמעין ליגטורה, סימן אחד שהוא תחביר של שלוש אותיות ב' בעברית, ערבית ואנגלית – גם כשאיפה או כביטוי למרחב רב־תרבותי. השימוש בשלוש שפות חוזר גם בשם המלא של התערוכה. המורכבות הצורנית הכמו־איורית קשורה גם בסימנים שמצאנו על מטבעות וחפצים הנמצאים בתצוגות הקבע של המוזיאון.

בדרך כלל במעטפת חזותית לתערוכות נעשה ניסיון לשימוש בדימוי מוביל אחד, הרמטי, זכיר ומזוהה. מכיוון שהתערוכה הזו מציגה מעל 250 עבודות, ניסינו לצור שפה מובהקת וזכירה מבחינה חזותית ויחד עם זאת כזו שתאפשר שימוש במגוון דימויים של עבודות. התמה האוצרותית גוף ראשון. טבע שני, ביקשה לבטא מתח בין קטבים רעיוניים ופיזיים ביצירה (טבעי/מלאכותי, מסורתי/אקספרימנטלי וכו'). ההתחקות הסכמטית־רישומית (״טרייסינג״) אחר קווי המתאר של האובייקטים המצולמים והשימוש בהם הייתה למרכיב מרכזי ומזוהה בשפה לצד השימוש במגוון דימויים לצד קוד טיפוגרפי, צבעוני וקומפוזיציוני מודולרי.

איך ניגשים לעיצוב קטלוג של ביאנלה (תערוכה קבוצתית הכוללת למעלה מ־250 עבודות)?

בקטלוג עצמו נעשתה התאמה לכל המרכיבים החזותיים שלעיל. הנחת היסוד הייתה שצילומי העבודות יופיעו בקטלוג באופן ניטרלי, ללא ״טרייסינג״, והביטויים לשפה החזותית יופיעו באופן אחרים, פריפריאליים – שימור הקוד הטיפוגרפי; שילוב של הצבע האדום המשמש כצבע מוביל במעטפת הגרפית הכללית בטקסטים בצד הצבע השחור; שילוב של איורי "הטרייסינג" בשערים וכיו"ב.

הגדרנו מספר מרכיבים שנוכחותם בקטלוג מהותית – צילומי הצבה של חללי התערוכה הרבים והשונים מחד כשיקוף של התערוכה כמכלול אצור, מרובד ורב ממדי, וצילומים ייעודיים ונפרדים של כל עבודה ועבודה באופן שיאפשר לזהות ולהבין את האיכות הפרטיקולרית של כל אחת מהן.

עבודת הצילום של האובייקטים הייתה מהירה ושיטתית (צילום בתאורה אחידה תוך ארגון קומפוזיציוני מותאם לכל עבודה). צילום החללים נעשה עם סיום ההקמה והצבת התאורה באופן שיאפשר את הבנת החלל כמרחב סימולטני המאפשר הבנה של קני מידה, קישורים רעיוניים וצורניים וכדומה.

דיאלוג בביתן הקרמיקה (כפולה מתוך הקטלוג)

דיאלוג במרכז אדם ועמלו (כפולה מתוך הקטלוג)

כיצד הפרקים התמטיים של התערוכה באים לידי ביטוי בקטלוג?

החלוקה המהותית בעינינו הייתה בין העבודות עצמן, שצולמו בנפרד (ושלכל אחת מהן נכתב טקסט נפרד) לבין צילומי ההצבות. נעשו גם חלוקות פנימיות בתוך שתי הקבוצות – צילומי העבודות חולקו לפי התמות האוצרותיות (חייבת/צריכה, גוף ראשון/טבע שני, אתה נמצא כאן, בחזרה לעתיד, שמיים וארץ); צילומי החלל חולקו לפי חללים, שכן בכל חלל התקיים ״דיאלוג״ אחר בין גוף העבודות המתארחות לבין החלל עצמו ולעתים מוצגי הקבע שבו.

ספר קצת על תהליך העימוד של החלק הקטלוגי – איך בוחרים צמדים של עבודות שתמונותיהן מופיעות אחת ליד השנייה, איזו תחושה רציתם להעביר?

אחרי שמבנה העל של הספר גובש ובתוכו החלוקה לקבוצות, יצרנו ובחנו רצפים של עבודות, בתוך כפולה כשלעצמה, בתוף רצף דפדוף בכל קבוצה, במעברים בין קבוצה לקבוצה ובין יחידות תוכן וכו׳. העשייה בשלב זה נשענת קצת על אינטואיציות וחיפוש של קשרים חזותיים ורעיוניים מענגים, או מתגמלים, כלומר שהחיבורים השונים יוצרים הקשר חדש – חזותי, רעיוני או סיפורי.

אילו עבודות תפשו את תשומת לבכם? מה הנחה אתכם בבחירת הדימויים לקמפיין?

משלב מסוים בתהליך מסוג זה קשה להפריד בין האובייקט המצולם לבין הצילום שלו. כלומר, משלב מסוים בעבודה הצילום של האובייקט הופך להיות סוג של אובייקט בפני עצמו. איכויותיו נבחנו גם על רקע איכויות הצילום וערך השימוש שלהם בתוך הקמפיין. דוגמה טובה לכך היא שבתחילת התהליך החלטנו לצלם אובייקטים לבישים על מצולמים (לא דוגמנים). סדרת הצילומים הזו מבטאת ערכים רעיוניים וחזותיים אחרים, היוצרים בעיני רוחב יריעה מעניין שהולם את היקף התערוכה ואף את התמה האוצרותית ושם התערוכה גוף ראשון. טבע שני. חיבור בין אופני הצילום הללו מתקיים גם בכריכת הקטלוג, שבה השתמשנו בתצלום של אובייקט מצד אחד (עבודה של אופיר זמודזיאק) ובתצלום של אובייקט על דמות מצד שני (עבודה של ליטל גולדנברג).

ככלל ישנן אינספור עבודות שתפסו את תשומת לבנו עוד בשלב הצילום. בחלק מהן עשינו שימוש בקמפיין הפרסומי – במודעות עיתונות, בשלטי חוצות וכיו"ב. נמנענו מלהיצמד לדימוי אחד. בחרנו דימויים המשקפים מנעד חזותי ורעיוני רחב ככל האפשר, ושמאפשרים שילוב של טקסט וכותרות ו"טרייסינג" (לצדם או עליהם) באופן שמזין אותם מבחינה חזותית מחד ומאפשר קריאות מאידך.

סטודיו הליגה – עמית מנדה־לוי, דן עוזרי, מאיה וספי להק, רוני קרדי

קטלוג

עיצוב הקטלוג: הליגה (קובי לוי, עמית מנדה־לוי)

עריכת טקסט עברית: תמר שנקר

תרגום לאנגלית: טליה הלקין

צילום: הדר סייפן (אלא אם מוזכר אחרת)

הדפסה: דפוס ע"ר, תל אביב

עטיפה עברית: מתוך הסדרה Lanceolate, 2018, אופיר זמודזיאק, צילום: הדר סייפן

עטיפה אנגלית: מתוך הסדרה ביני לביני, 2018, ליטל גולדנברג, צילום: רוני כנעני

לרכישת הקטלוג היכנסו לחנות מוז"א