טרה־בית, 2019, אבנר בלחסן ויוחאי עלוש

צילום: הדר סייפן

מה

קרמיקה (טרקוטה); יציקה לתבנית, בניית משטחים, גרירה

שלושה אובייקטים שמגיעים בסדרה, אולם תהליך העבודה על כל אחד מהם היה שונה בהתאם לצורתו – המגש נוצר בטכניקת הגרירה, הכלי לאידוי ביציקה לתבנית גבס והשרפרף בבנייה ידנית במשטחים

מי

אבנר בלחסן, יליד 1988; יוחאי עלוש, יליד 1986

ליווי מקצועי: ערן ברבקוב ואלה גוטמן

למה

"תהליך היצירה החל מעבודה עם טרקוטה (איטלקית: terra – אדמה, cotta – אפויה), חומר קרמי נקבובי בעל גוון חום-כתום אופייני, ששימש לאורך ההיסטוריה ליצירת מגוון רחב של כלים (כלי אוכל, כלי בישול כלי אגירה, נרות), כלי פולחן ופסלים ולבנייה (כגון לבנים ורעפים). לאחר התבוננות בחומר הגלם צמצמנו את תכונות החומר והתמקדנו בתכונה אחת יחודית שעניינה אותנו במיוחד – אגירת חום לאורך זמן. עניין אותנו לחבר את החומר הקרמי שמשמש למלאכה ידנית, למוצר מתועש וגנרי, כך נוצר החיבור לרדיאטור. בעבר היה הרדיאטור מרכז חיי הבית: סביבו ישבו, דיברו, אכלו וישנו. עם הזמן הוא הוחלף באמצעי חימום אחרים אשר אינם דורשים עוד התכנסות סביב מוקד אחד. במסגרת העבודה רצינו לעשות שימוש בחום שהאוביקט מפיץ ובתכונה הקרמית לשמר חום, זאת על מנת להחזיר את הרדיאטור למרכז הבית אך עם משמעות מחודשת. השימוש בכלי קרמיקה בהכנה ידנית מחדד את החזרת ההיבט האנושי לאוביקט המתועש".

החפצים הקרמיים שיצרו אבנר בלחסן ויוחאי עלוש יוצקים משמעות חדשה לרדיאטור הביתי: ״לח״ – כלי לאידוי מים ולהפצת ריח מבושם; ״נח״ – מושב מחומם שנשלף לישיבה נמוכה; ״חמ״ – מגש השומר על חום הכלים שמונחים עליו. תהליך היצירה התבסס על תכונתה של הטרקוטה לאגור חום לאורך זמן. כלים אלו ״מתלבשים״ על הרדיאטור, ובכך מייצרים מפגש בין אובייקט שימושי מתועש לבין חפצים שנעשו בעבודת יד הנושאים את טביעת האצבע של יוצריהם.

רוצים לשמוע עוד על העבודה? הקליקו כאן

איפה

בבינאלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב – חשיפה ראשונה