דיאלוגים: ביתן אדם ועמלו - מוזיאון ארץ ישראל

פתוח היום בין 10:00–14:00 כרטיסיםחנות

דיאלוגים: ביתן אדם ועמלו

ביאנלה 2023

 

פרק הדיאלוגים של הביאנלה כולל כ־150 יצירות, המשולבות בתצוגות הקבע בביתני הקרמיקה, נחוּשתן, הזכוכית ואדם ועמלו. מהלך אוצרותי זה מעניק לעבודות עכשוויות במה לעסוק בעבר ולדמיין אותו מבעד לראי ההווה. הדיאלוגים שנולדו מתוך מפגשים אלה שופכים אור על הדרכים שבהן תרבויות עתיקות, מסורות ומושגים ארכיטיפיים יכולים להטעין את המבע האמנותי בעת הנוכחית […]

ביתן אדם ועמלו המוקדש לשימור התרבות החומרית המקומית ההולכת ונעלמת, הפך הודות לעבודות החדשות למעין כוורת אנושית שבה יוצרים מתרבויות ומרקעים שונים חולקים את כישוריהם, כישרונם וכוחם היצירתי. מקצת העבודות בוחנות את הדרכים שבהן ניתן להחיות, לשמר ולמקם מסורות ארוכות שנים במציאות העכשווית. עבודות אחרות חוברות למוצגי הקבע ולגישות הסביבתיות הקדומות שהם משקפים, ומתוך הכרה בתלות ההדדית של כל החיים על פני כדור הארץ, הן מקדמות גישה הוליסטית ומודעת למען עתיד שוויוני ומקיים.

אוצרת הדיאלוגים: אנריאטה אליעזר ברונר

רונה גלעדי וואנו, שחר וואנו, בית לדבורה, 2023
מיצב מותאם חלל בביתן אדם ועמלו, קש, חרסית, פסולת ממוחזרת גרוסה (UBQ), פורצלן
צילום: אלעד שריג
 

הפרויקט בית לדבורה של רונה גלעדי וואנו ושחר וואנו נוצר בתגובה להרס בתי הגידול של מיני חרקים בכלל ודבורים בפרט, פועל יוצא של ההרס שנגרם מהתחממות כדור הארץ, פיזור חומרי הדברה באזורים עירוניים וגורמים נוספים בעידן האנתרופוצנטרי. הפרויקט מציע בית גידול לדבורים הטמון בקירות הבית – בהשראת צורת בנייה מקובלת בימי בית ראשון (970 – 586 לפנה"ס) – תוך התכתבות עם הבנייה האקולוגית של ימינו. בתערוכה דוגמאות של שני אופני בנייה: האחד בנוי מִלבְנים מתערובת של חומר (clay) מקומי וקש, והשני מפסולת ביתית מגוררת מעורבבת בחומר – קירות בעלי בידוד תרמי גבוה וטביעת רגל פחמנית נמוכה, שבתוכם הוטמנו כוורות חרסינה עדינות. פתח קטן הפונה החוצה משמש מעבר לדבורים, בעוד שמעבר רחב יותר עם מכסה הפונה פנימה מאפשר למשוך את הדבש החוצה.

 
 
אנה פרומצ'נקו, מצולות, 2020, HABITUS
עבודת וידאו
אפוקסי אורגני; יציקה
צילום: אלעד שריג
 
 

הדבורים היו מאז ומעולם מושא להתייחסויות סמליות וזכו להערכה לא רק בשל הדבש, אלא גם בזכות עבודת הצוות שלהן ששימשה מודל להתנהלות בחברה האנושית. ביצירתה Habitus מציפה אנה פרומצ'נקו סוגיה בוערת: סכנת ההיכחדות של דבורי הדבש, החיוניות לשמירה על המאזן האקולוגי. דגמי הכוורות עשויים דבק אפוקסי – תערובת כימית רעילה בעלת מרקם דומה לדבש – שנוצק לתוך כוורות עץ ששימשו כתבנית. הכוורות נושאות שרידים אורגניים, דונג או גופיפי דבורים, שנותרו על היציקות בעת ניתוקן מהתבנית. ל"כוורות הרפאים" האלה מתלווה עבודת וידאו, מצולות, שבה מתחקה פרומצ'נקו אחר מסעה של הדבורה בסביבתה הטבעית. גם כאן האמנית פולשת לכוורת עץ נטושה, אלא שהפעם באמצעות עדשת המצלמה. ההקרנה גדולת הממדים "מקטינה" את הצופה ומקרבת אותו אל חוויית הדבורה בעוד שזמזום הדבורים הנעדרות הנישא בחלל – בהול, עיקש וטורדני – מעמת אותנו עם המציאות שאנו נקראים לשנות.

 
 
דפנה בירגר, סיפור כיסוי, 2022
אבני פסיפס; פסיפס
לבוש מקורי, מרכז אסיה, שלהי המאה ה-19-ראשית המאה ה-20
צילום: אלעד שריג
 

טכניקת הפסיפס, שמקורה באלף ה־3 לפנה"ס, מבוססת על בנייה מדוקדקת של שברים מחומרים שונים (טסרה). היקסמותה של דפנה בירגר, כאנתרופולוגית, מתרבויות רחוקות ואקזוטיות הובילה אותה לסדרת עבודות פסיפס המתארת תלבושות אתניות בגודל טבעי. בסידור קפדני של שברי אבנים צבעוניות שוחזרו התלבושות על כל פרטיהן – צבע, מרקם ודוגמאות הבדים. בירגר מעניקה לעבודותיה איכויות פלסטיות היוצרות אשליה של תנועה שמדמה את הקפלים של הבגדים הטבעיים והזרימה של הבד, ושמותחות את גבולות המדיום הדו־ממדי והנוקשה.

 
 

האמנים והאמניות המציגים בביתן אדם ועמלו:

דפנה בירגר / תמר בכר / פליסיטי ברנסטיין יעקובי / רונה גלעדי וואנו / שחר וואנו / תדהר זגגי / דוד זכריה / ליהי חן / חן פייפר / אנה פרומצ׳נקו / יבגניה קירשטיין / נעה ריץ׳ / נטי שמיע עפר / בוריס שפייזמן

 
 
 

כתבות נוספות

כתבות נוספות